קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
סעדה, אתה מכיר אותי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנו עוברים בימים ובשבועות האחרונים הרבה טלטלות, הרבה לילות, הרבה ימים, הרבה ניסיון של שינוי ורפורמות. ואני דווקא רוצה לנצל את הבמה הזו על מנת להתעסק במשימה החשובה שעומדת בפני ראש הממשלה ובפני בית הנבחרים; המשימה הינה השבת הבנים שנמצאים בידי החמאס.
היום דווח כי אימו של השבוי אברה מנגיסטו צפתה בסרטון שבעצם הפיץ החמאס, ולכאורה מדובר בבנה שהיא לא ראתה מזה שמונה שנים. בנוסף אליו, אני מזכירה את הבנים סגן הדר גולדין ז"ל ואת סמל ראשון אורון שאול ז"ל, והאזרח הנוסף, הישאם שעאבן א-סייד, המצויים בידי החמאס. אני חושבת שהמשימה המתבקשת, עם כל זה שיש לנו כל כך הרבה מה לעשות, זה קודם כול להשיב את הבנים למקום קבורה ולהשיב את הבנים החיים להוריהם ולמשפחותיהם. ועם כל הרצון להמשיך בשגרה, אנחנו לא יכולים להמשיך ולא להתעלם, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהשאיר אותם שם. כולי תקוה שהשנה הזו נבוא עם בשורה ונקבל חזרה את בנינו למחוזותינו ושישובו למשפחות שלהם. תודה, אדוני.
159 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.