כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני לא יודע – לבכות, לצחוק – הבית הזה באמת הפך להיות קרקס. אני עשר שנים בבית הזה, ולא היה דבר כזה; לא צעקו פה: שמאלנים, ימנים, אשכנזים, ספרדים – כל היום צעקות, קללות, באמת לא היה דבר כזה.
בסופו של דבר זה בית הנבחרים שלנו, אנשים מסתכלים עלינו, דור העתיד מסתכל עלינו. זאת ההתנהגות? יש פה שרים. שרים לא יכולים להרשות לעצמם לדבר כך, לצעוק, לשבת, להגיב – זה לא נכון. זה לא צריך להיות ככה, זה אף פעם לא היה ככה.
למה עכשיו? למה אתה צריך להגיד את זה עכשיו? למה כל הדחקות, כל הבדיחות?
חבר'ה, תקשיבו טוב. זה לא רציני.
אנחנו לא נראים טוב, לא כלפי פנים, לא כלפי חוץ.
מסתכלים עלינו. אני יכול להגיד לכם על עולם התיירות: עולם התיירות הכניס ב-2019, לפני הקורונה, 40 מיליארד שקלים למשק, מאות אלפי אנשים מועסקים. כתייר רוצה להגיע לארץ, הוא בודק כמה חודשים לפני כן איזה יעד הוא בוחר לחופשה שלו.
הוא רואה אותך והוא לא רוצה להגיע לארץ, הוא אומר, למה אני צריך להגיע לארץ? הוא רואה את הדבר הזה, הוא לא רוצה להגיע. הוא אומר, אני רוצה לבוא וליהנות בחופש, אני לא רוצה מדינה שבה פוגעים - -
- - במערכת המשפט, שבה פוגעים במיעוטים, פשוט פוגעים באנשים. זה לא עובד ככה, זה לא צריך להיות ככה - -
- - וזה לא יהיה ככה. אז חברים, אני אומר לכם, באמת - - -
טוב, אז חברים, מזה התחלתי את השלוש דקות שלי.
לצחוק - - -
לצחוק או לבכות.
חברת הכנסת גוטליב, את יודעת איזה רייטינג התיירים עושים לערוץ הכנסת? את לא יודעת את זה. צריך לבדוק. שר התקשורת לידך, אני מבקש ממך שתבדוק את הרייטינג של כל תייר ותייר בערוץ הכנסת. אני בטוח שיהיה לזה רייטינג.
אני דווקא אסיים ברמה אישית, אני אברך את השרה המיועדת גלית דיסטל, שיהיו לה ברכות, ושתצליח בתפקיד, להסביר. תהיה לה עבודה קשה, אבל הלוואי והיא תצליח.
314 מילים של יואל רזבוזוב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.