קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה טוב לכולם. האמת היא שאני באתי בכוונה כנה לברך את השרה מאי גולן ואת השרה גלית דיסטל על הצטרפות לשולחן הממשלה. אלא מה? השולחן נגמר. אין מקום.
אז בצער רב אנחנו כמובן נברך, אבל עם זאת נצטרך לחפש משל אחר. ובכל זאת, השרה דיסטל, אנחנו יודעים שרצית מלכתחילה להיות שרת התקשורת, וזה פורסם אבל לא הסתייע, אבל מכיוון שבכל זאת קיבלת 20 מיליון שקלים לבזבוזים במשרד המיותר שלך, יש לי משימה בשבילך שקשורה למשרד התקשורת.
היה פה שר התקשורת עד לאחרונה, שאני לא הסכמתי איתו בהרבה מאוד נושאים בעיקר בתקופה של ממשלת נתניהו-גנץ, אבל הוא הבין היטב את המשימה העיקרית של שר התקשורת, והמשימה העיקרית של שר התקשורת היא להנגיש את תשתיות התקשורת לאזרחי המדינה. ואז בא שר חדש – גם אותו אני מברך – ומעבר למשימת חייו, שהיא סגירת התאגיד, שזה כמובן – אם אנחנו לא שולטים בתאגיד, אז מה שווה התאגיד, כל הדבר הזה? הוא החליט שיש לו משימה נוספת: הוא החליט להיות השר לחיסול אופירה וברקו. הוא צריך לסגור את אופירה וברקו, כי אחרת אי-אפשר להנגיש את תשתיות התקשורת לאזרחי מדינת ישראל. והוא קורא לחברי הליכוד לא להגיע לאופירה וברקו וקורא לאופירה וברקו בכל מיני שמות גנאי. אז אני מבקש - - -
"חרפה אינטלקטואלית", נכון. למרות שאני יודע שהשר מיקי זוהר מאוד נהנה להגיע לתוכנית הזאת, ובכל זאת שר התקשורת בחר במשימה.
אז יש לי משימה לשרת התעמולה או לשרת ההסברה – להסביר לשר התקשורת שהוא לא צריך להתעסק עם אופירה וברקו. זה לא עניינו. זה לא במסגרת תפקידו. למה?
כי זה מגוחך. זה מגוחך, השר קרעי. ואני מקווה שהמינוי המבורך הזה של שרת ההסברה יסייע לנו להסביר לך שאתה לא צריך להיות שר אופירה וברקו אלא להיות שר להנגשת תשתיות התקשורת - -
292 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.