קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יושב-ראש המליאה, חברות וחברי הכנסת, אנחנו הולכים לקבל בקריאה ראשונה, כך אני מקווה, מתווה – –
תודה. – – מתווה של חוק שכמו שאני מבין אותו וכפי שמערכת הביטחון רואה אותו, הוא חוק גישור לקראת הקונספט המלא יותר שאנחנו קוראים לו "מתווה השירות" – – –
יאללה, תהיה בעד, בדיוק. גישור, חוק גישור. אנחנו רואים בקונספט של מתווה השירות את יישום העיקרון של שותפות הגורל ושל אחדות המעשה. אנחנו ביום של ניסיון לקבל את הרעיון של אחדות בתוך ניגודים. הקירות במסדרונות הכנסת רוויים במשפטים יפים, שאנחנו מקבלים אותם, לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל העיקרון הוא: בואו נקבל – – –
אז אני רוצה להסב את תשומת ליבנו שמתווה השירות, שאני מקווה שהשנים הללו, שלוש-ארבע השנים של חוק הגיוס שעומד לפנינו, יאפשרו לנו לגבש הסכמה רחבה בתוך הבית הזה ובתוך הבית הרחב, הבית הלאומי הרחב שלנו, משום שהצעד הזה שאנחנו עושים היום הוא צעד שמאפשר למגזר אחד, בעיקר המגזר החרדי, להיות שותף, הייתי אומר, לשלוש משימות לאומיות: אחת באה לידי ביטוי כבר כעת וזה לימוד התורה והמשך המסורת, כל אחד בדרכו, אבל יש לנו עוד שתי משימות גדולות – – –
להפך. רגע, הרב גפני, חברי גפני – – –
הרי אני מפרגן כרגע על כך שמגזר שלם של יהודים בוחרים להמית את נפשם באוהלה של תורה כי כך נראה להם נכון. אני מפרגן ואני מכבד. נכון שמגזרים אחרים לומדים את תורתם בדרך אחרת, וגם זה בסדר, אבל חברינו בני המגזר החרדי, ראוי שיגבירו את השתתפותם ברצון, באהבה, מתוך מסירות נפש דומה למסירות הנפש של לימוד התורה, גם בחיים הציבוריים, במצבי משבר, אם בצבא, במערך המילואים, אם במערך החירום, מערך החסד וההצלה. המגזר החרדי עוסק בעניין הזה, אבל אני חושב שראוי שאנחנו נאפשר את ההתנדבות הזו, את העשייה הזו, את החובה, שהיא זכות גדולה, גם לרבים רבים אחרים.
לצד לימוד התורה, אדוני היושב-ראש, ולצד ההתנדבות לעשייה הלאומית במצבי משבר, אני מאמין שהחוק הזה ייתן את האפשרות לתגבר, לתמרץ, בוסטר של יציאה לעבודה מתואמת, מוסדרת, של חבר'ה צעירים, בני המגזר, שמעדיפים לצאת לעבוד ולא להישאר בשלב הזה במסגרת הרגילה של הישיבות. זה הקונספט שמוביל אותנו, ואני חושב שמן הראוי ללכת לכיוון המגמה הזאת. אנחנו מתחילים מיד עם הורדת גיל הפטור לגיל 21, ולאחר מכן, בקצב שמוסכם, שמופיע כאן, מעלים ל-22 ואחר כך 23, ושם זה יחנה.
אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שאנחנו בשנים הללו אכן ננצל את ההזדמנות כדי להתוות ביחד את אותו מתווה שירות שיאפשר לא רק לאזרחים, לשותפים החרדים שלנו כאן במדינה, אלא גם לשותפים הערבים, שחלקים גדולים מהם עדיין אינם משרתים – אנחנו צריכים לייצר מצב שגם ערבים, מוסלמים ונוצרים, וגם הצ'רקסים והדרוזים שעדיין לא משרתים את האומה במצבי חירום ומצוקה, יעשו את זה מתוך התגייסות, מתוך תחושה של שותפות אמת באותו בית משותף, אותו בית שאנחנו קוראים לו מדינת ישראל.
ברשותכם, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להצדיע, אדוני היושב-ראש, לחיילי ולקציני צה"ל, שהאירועים האחרונים הטילו צל כבד, עוגמת נפש גדולה, צער ויגון שאין להם שיעור. שני אסונות פקדו אותנו בשבועיים-שלושה האחרונים. אני מניח ששני הנושאים הללו יתוחקרו היטב, אבל אני רוצה להגיד מילה לגבי סוגיית הדו-צדדי, האירוע הטרגי ביחידת אגוז. אני רוצה לומר לכם, חבריי וחברותיי, כאשר אנחנו מתווים את הדרך לשותפות גורל, לשיתוף פעולה של כל מגזרי הציבור בהתגייסות לצבא ההגנה לישראל או לערוצים אחרים של שיתוף פעולה, אני מבקש שתשימו לנגד עיניכם את אותם חיילים, אותם מפקדים, אותם קצינים, שאנחנו – אנחנו – שולחים אותם למערכה, אנחנו מטילים אותם אל פני האתגר שאין לו שיעור, שמעטים מאיתנו האזרחים נדרשים לעמוד בפני האתגר הזה. אנחנו רוצים שהם יהיו תוקפניים במידה, שהם יהיו יוזמים, שהם יהיו אקטיביים, שתהיה להם תודעת שליחות שמשליכה את נפשם מנגד, ויחד עם זה, אנחנו אכן כהורים, כאנשים מבוגרים, כמדינאים, מבקשים מהם את מידת הבגרות, את מידת האחריות, את מידת שיקול הדעת. והשילוב הזה בין התעוזה לבין שיקול הדעת הוא שילוב מסובך, קשה, ואין לנו, חבריי וחברותיי, טובים מהמפקדים ומהחיילים הללו, אין לנו אחרים.
אכן, יש עוד נוספים, ואם אני מחבר את זה, אדוני היושב-ראש, לסוגיה שעומדת כאן על הפרק ולרעיון של מתווה השירות שאנחנו נקדם, משרד הביטחון יוביל, שר הביטחון ינחה, אנחנו נימצא בסיטואציה שבה יותר אנשים צעירים, לעיתים גם נשים צעירות, יוכלו להצטרף למשימה הגדולה הזו. ישנם אנשים מוכשרים מאוד. לא כולם בנויים מאותו מודל, לא כולם בוגרי החינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי; יש ביניהם צעירים וצעירות שהם בוגרי החינוך החרדי לזרמיו, יש ביניהם צעירים וצעירות ששפת אימם אינה עברית אלא ערבית, לדוגמה, ויש ביניהם כאלה שיכולים לחזק את היכולת הכוללת, הלאומית, של מדינת ישראל לעמוד בפני האתגרים הגדולים.
אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח במהלך השנים הללו, השנים שבהן חוק הגיוס שאנחנו מביאים כרגע עומד למבחן – אותן שנים שבהן אנחנו מורידים בשלב הראשון את גיל הפטור ל-21, כעבור 24 חודש יעבור לגיל 22, ולאחר מכן, כעבור עוד שנה, גיל הפטור יהיה 23, כמסלול חובה – אני מאוד מקווה שבתקופה הזאת אנחנו אכן נצליח, ברוח היום הזה, אדוני היושב-ראש, רוח הפיוס, ההבנה, הסובלנות – אני מקווה שנצליח להגיע למתווה שירות מוסכם. לכן אני מבקש מכל חברות וחברי הכנסת לתמוך כאיש אחד בחוק הגיוס שמוגש כעת. תודה.
811 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.