קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. טוב, בימים האחרונים יש הרבה שמועות לגבי ראש הממשלה האחרון שנבחר באופן דמוקרטי במדינת ישראל, הלוא הוא מר בנימין נתניהו. וביממה האחרונה קרה דבר מופלא באמת, מרגש ומחמם לב, וזה שהציבור המדוכא ביותר בישראל כרגע, ציבור שנמצא בתת-ייצוג בכל מוסדות הכוח בישראל – באקדמיה, בפרקליטות, במשפט, בתרבות, בתקשורת – הציבור הזה הביע את המחאה שלו דרך שקל אחד. ישבתי וספרתי במימון גיוס ההמונים למען המשפט של נתניהו, שאנחנו הרי יודעים שהמדינה הזאת, שכבר ויתרה על הרעיון הדמוקרטי והפכה למדינה פסאודו-דיקטטורית לכל דבר, החליטה להתעלל באהוב העם מר בנימין נתניהו בכל דרך אפשרית, כולל מניעה מזכותו להגן על עצמו במשפט, כדי לרושש אותו עד תום, זה אחרי שהם גם התעללו באשתו והתעללו בבנו והתעללו בחפותו, הם מתעללים בו בכל דרך אפשרית.
איך אתם יושבים פה בכלל ועושים את עצמכם כאילו אתם מאמינים שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית? מתי כבר נוריד את המסכות ואת הפסאדה? מתי כבר נאמר את האמת? השמאל חטף את הדמוקרטיה. השמאל בחסות אהרן ברק לא מאמין ולא סומך על הברברים המזרחים המסורתיים שהולכים לקלפי, ולכן השמאל החליט לקחת מאיתנו את הזכות לבחור באופן דמוקרטי מי יכהן כראש ממשלה. יש פה מדינה חדשה: אדונים ומשרתים. מי המשרתים? אני שמחה להבהיר: אחיי החרדים, שמתעללים בהם בכל דרך אפשרית, דווקא, להכעיס, כולל להביא אימהות לסף עוני ואת הילדים שלהן לסף עוני. ואני רוצה שתדעו, אחיי החרדים: אתם לא לבד. ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז, ולא כנדבה ולא כתרומה, כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזאת.
ומה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. בחסות 12 פייק ימין, מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל אנטי-ציוני, לב המדינה הזאת, לב המדינה הזאת נדחק לשוליים. אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם. אנחנו על סיפו של הר געש. אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה: לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני מדוכא. לא יימשך. אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא? כמה? לראות את המנהיג שלנו – – –
שנייה אחת, אני רוצה לדבר על התרומות.
משפט אחד, כמו שנתת לכולם. אחד.
תן לי את אותן זכויות שאתה נותן לכולם פה.
משפט אחד: כל שקל שהציבור היהודי תרם לנתניהו, זה לא שקל של צדקה לראש הממשלה הזה, אלא מחאה איומה נגד מוסדות אכיפת החוק. תודה.
387 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.