קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמענו היום הרבה פעמים "יום חגה של הכנסת". יום ט"ו בשבט הוא אחד מארבעה ראשי שנים, ראש השנה לאילנות. לצערי הרב, יש אנשים ששכחו מה זה ט"ו בשבט וזוכרים אותו רק כיום ההולדת של הכנסת. את מפריעה לי, השרה לשעבר. לא מספיק ביטלו את ההתקן של שכחת ילדים?
אני מקבל את הזמן. אדוני היושב-ראש – –
– – אתה יודע, ביום חגה של הכנסת הרבו לדבר היום על האחדות, על השיח המכבד. אף הגדילו עשות בוועדת הכנסת להביא את הנציגים של החברה האזרחית, גופים ועמותות שרוצים לחנך אותנו מחדש, ללמד אותנו איך לדבר בכבוד, איך להתנהל בכבוד. ואני שואל את יושב-ראש הכנסת – הכנת תערוכה, הבאת שלל הגיגים על הקירות שלנו בשבח האחידות והאי-פילוג והאי-שיסוע, ואני שואל: האם אין יום אחר? ביום הזה להביא את חוק הגיוס, החוק המפלג, החוק שפוצע בלב, בנפשם של ציבור גדול במדינת ישראל? זה חוק שעשור ויותר נדון בבג"ץ, סוגיה מאז קום המדינה. ביום הזה, ביום ט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת? לפחות אם הייתם בוחרים – היו בוחרים נושא אחר ליום הזה, של השיח המכבד, לא של הפילוג, לא של השיסוי. ולא מוצא יאיר לפיד, יושב-ראש מפלגת יש עתיד – הנושא היחיד שהיה לו לדבר עליו היום בישיבת הסיעה הוא בשבח החקיקה הזו. אוי.
ואני אומר לכם, רבותיי, האינטרס של מערכת הביטחון הוא לא ההסכם הקואליציוני שנחתם להעביר את החוק הזה בכל מחיר ובכל צורה. כולם יודעים מה הצרכים של מערכת הביטחון ומה מערכת הביטחון הייתה רוצה באמת. ההבאה של החוק הזה היום ביום ט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת, בתקופה הכי קשה של הכנסת, של השיח הרועם, של המחלוקות הקשות – פתאום הקרע בעם לא מעניין אף אחד. פתאום השסע בעם לא מעניין אף אחד. פתאום אין דאגה לשלומו של העם הזה. רבותיי, הצביעות זועקת מכל פינה בבית הזה, ואני, תפקידי בחצי השנה האחרונה הוא להציב מראה מול המוסר הכפול, מול הערכים הסובייקטיביים של אותם אנשים שמטיפים לנו פה בשבח האחדות. ביום הזה להביא את החוק הכי מפלג.
עכשיו, ברשותך, אדוני, בשבחם של לומדי התורה. רבותיי, אני אומר את תיאוריית הכור – ממש בקצרה, אני לא אגזול הרבה זמן – תיאוריית הכורים הגרעיניים: צריך שתמיד תהיה ליבה רוחנית בוערת, ליבה רוחנית רותחת, וזה גרעין לומדי התורה. ברגע שהליבה הזו תתקרר, ההשלכות במעגל השני והשלישי והרביעי – תהיה צינה עד כדי התנתקות מהערכים היהודיים. אנחנו רואים מה קרה ליהדות התפוצות: איפה שקיררו את הליבה, איפה שהתנועה הרפורמית נכנסה – כמה התבוללות, מה גודל ההתבוללות, מה גודל השבר. אנחנו לא רוצים להביא את זה למדינתנו.
מה הקשר? אני אמרתי שהם לא יהודים? סליחה, אני אמרתי שהם לא יהודים?
לא, לא, מכובדי, מכובדי השר, אתה בוחר – – –
משפט, משפט, רק להשיב לשר. אתה בחרת בדרך הקלה ללכת למקום שאני לא הלכתי לשם. אני דיברתי על אלה שכבר לא איתנו, לא על אלה שאיתנו.
472 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.