קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עליתי לכאן למליאה עם ספר הרמב"ם מעיזבונו של עו"ד הסנגור ניסים בלס, שהיה אחיה של יושבת-ראש הכנסת דליה איציק.
ברמב"ם הזה, שזכיתי אחר פטירתו לקבל אותו, ומדי פעם אני גם לומד בו, אומר הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל בפרק י"ג: "לפיכך" – שבט לוי – "הובדלו מדרכי העולם. לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה', שנאמר: בירך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: אני חלקך ונחלתך. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש-קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי-עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים ללוויים, הרי דוד, עליו השלום, אומר: ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי".
מעמדם של לומדי התורה במדינת ישראל הוא מעמד קודש, קודש-קודשים. בזכותם אנחנו קיימים, בזכותם אנחנו קיימים פה, ובזכותם אנחנו קיימים בעולם. הם מעתיקי השמועה מדור לדור. בלעדיהם אנחנו כאן נמצאים ככובשים בארץ הזאת. הזכות שלנו על הארץ היא בזכות לומדי התורה באופן חד וברור. החוק הזה, שמבקש לייצר מדרגים ומכסות ולומר לפלוני: אתה לומד תורה, אבל אנחנו לא מאשרים לך ללמוד תורה כנתינתה בסיני, כמו שבט לוי, למרות שנדבה רוחו – הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת במדינה יהודית.
בן-גוריון המנוח הבין את הדבר הזה, ידע ושכלל את הדבר הזה, וצדקתו עומדת לעד – אני אומר את זה כאן מעל הבמה הזו. הוא עשה מעשה אמיץ והבין את החשיבות של ערך שבט לוי של הדור, ערך לומדי התורה, החיל המקודש הזה, שכמו שיש לנו חיל רגלים וחיל אוויר וחיל תותחנים וחיל צנחנים – "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה" – יש לנו חיל של לומדי התורה. עלינו כולנו לחזק ולעודד את לומדי התורה, וכל פגיעה בהם היא פגיעה בנשמת האומה הישראלית. היה לא תהיה. תודה רבה.
322 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.