קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אם יש פה.
תודה רבה. כבוד השר, לצערי אנחנו נמצאים ברגע קשה – קשה לבני התורה, קשה למדינה היהודית – שבו רוצים להביא חוק גיוס. קוראים לו: שוויון בנטל. את השוויון אנחנו לא רואים, וכל אותם אלה שהרמב"ם בגרונם והלכות בגרונם, רק שיפתחו את הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל ויבינו שם מה הוא אמר על שבט לוי, שהוא לא זכה בנחלה בארץ ישראל מפני שהוביל לעבוד את השם ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה', שנאמר 'ברך ה' חילו' – – – ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואישה מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל". כך מסביר ומפרש הרמב"ם למה אותם אלה לא צריכים, כי תמיד בעם ישראל צריכים את הקבוצה שתשב ותלמד תורה, כי התורה היא חיינו, התורה היא שמחזיקה אותנו.
אנחנו מחזקים כמובן את חיילי צה"ל. אנחנו יודעים, ותאמינו לי שאנחנו רואים את זה. הרבה מחיילי צה"ל הם גם בני תורה וגם חרדים שהלכו לצבא. אבל אתם רוצים לעשות זאת בכפייה, לסגור עוד מקום של תורה. הרי גם הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, אמר, וגם הרב שך וכל גדולי ישראל: מי שלא לומד – תגייסו אותו. אל תחפשו מכסות. מכסות – אנחנו לא עופות, לא פרות, לא ביצים, לא חקלאות, לא כלום. אנחנו בני אדם. מי שלא לומד – קחו אותו, תגייסו אותו. מי שלא לומד – תשימו אותו בצבא, אין בעיה שיהיה בצבא ולאחר מכן ילך ויעבוד. אבל לא יכול להיות שתבואו ותכפו על בני התורה להוציא אותם מהישיבה.
אתם יודעים מי לומד ומי לא לומד? אתם יודעים מי לומד ומי לא לומד? מה אתם חושבים, שאתם תוכלו להגיד לנו מה לעשות? רציתם לסגור לנו את המעונות כדי שנצא לעבוד – לא עלה בידכם. הקדוש ברוך הוא, את המזימה הזאת לא נתן לכם. אז מה אתם רוצים, לשלב אותנו? אל תנסו לשלב אותנו, אל תנסו לפרנס אותנו, גם אל תרחמו עלינו. אנחנו יודעים להתפרנס, אנחנו יודעים לשלב את עצמנו איפה שצריך, אבל אנחנו יודעים גם ללמוד תורה. אבותינו מסרו עליה את נפשם, וזה תפקידנו, למסור את נפשנו על לימוד התורה במדינה היהודית שלנו.
אתם רוצים לשלב את החרדים? אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך במילת סיום: כשרוצים לשלב את החרדים היום – ראינו את הבחירה של דן מרזוק למזכיר הכנסת. אני לא נכנס לגופו של אדם, באמת, לא מכיר אותו באופן אישי. אגב, בשביל להיכנס לנעליה של מזכירת הכנסת צריך נעליים גדולות, אני חייב להגיד לך. יגיע הזמן שהיא תפרוש בכבוד, אנחנו נפרגן לה, ומגיעים לה הפרגונים על השנים הרבות שהיא עשתה פה. הייתה אישה חרדית, רבקה רביץ, שאין חולק עליה. במקום אישה שמו משפטן. אני מאוד מקווה – לא רק מקווה, אני גם יודע שכנראה זה מה שהולך לקרות – שזה בשביל להמשיך ולהחליש את הלשכה המשפטית. אז אם באמת הייתם רוצים לדאוג לחרדים, הייתה לכם היום אישה חרדית מסורה, מיוחדת, מקצוענית, שידעה, שיכולה לעשות את העבודה הזאת בצורה הטובה ביותר. אבל בחרתם לא להביא את החרדים, בחרתם לא להביא את האישה. אתם רוצים דווקא את הגברים, דווקא שיתגייסו, דווקא שיעבדו. אתם לא באמת דואגים לחרדים.
אתה מהמפלגה שהיושב-ראש שלך יאיר לפיד בא ורוצה כביכול לנפנף בדגל הזה של גיוס החרדים. זאת לא מפלגה שרוצה שוויון, זו לא מפלגה שבאמת רוצה לדאוג לחרדים.
544 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.