ציון יום ירושלים ויום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

על חומותייך עיר דוד הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראש עיריית ירושלים, אדוני, אני מבקש לפתוח את דבריי לציון יום ירושלים בשם ממשלת ישראל בהצדעה ובהכרת תודה לכוחותינו בכל זרועות הביטחון, שפועלים בעיר בכל ימות השנה ועומדים על המשמר נגד מתקפות פורעים וטרוריסטים. אנחנו מצדיעים להם בכל יום, וביתר שאת היום, ביום חגה של ירושלים. מצדיעים ומגבים. אנחנו גאים בכוחותינו.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בקזבלנקה כמו בוורשה, ברומא כמו באדיס אבבה, בסאו פאולו, במוסקבה או בצנעא, כמו בצפון אמריקה או בדרומה, יהיו המנהגים אשר יהיו, נוסח תפילה שונה ומסוגנן וגם חילוקי דעות על אורח חיים, העם היהודי תמיד מתפלל לירושלים. היא ליבו הפועם של עמנו מאז הכריז עליה דוד המלך כבירתנו.

ידידיי, זוהי ההכרזה המוקדמת ביותר בהיסטוריה האנושית על בירתו של עם, הרבה לפני לונדון, וושינגטון, ברלין או פריז ואחרות גם כן. 667 פעמים מופיעה ירושלים בתנ"ך. היא נכבשה על ידי זרים פעמים רבות בהיסטוריה, אך לעולם לא הוכרזה כבירה של עם אחר – לא הבבלים, לא הרומאים, לא העות'מאנים, וגם לא ב-19 השנים שבהן הייתה ירושלים תחת כיבוש ירדני. לכל אורך ההיסטוריה היא הייתה ותהיה תמיד אך ורק בירת ישראל. אין עם בעולם שמתפלל לבירתו מעל שלושת אלפים שנה ואין עם בעולם שבירתו היא ברציפות עיר אחת – ירושלים.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראש העיר ירושלים, ההסתות השקריות והזדוניות של ההנהגה הערבית בארץ ישראל אינן מנת חלקן של השנים האחרונות, אפילו לא של הימים האחרונים. מראשית דרכה של התנועה הציונית עשתה ההנהגה המקומית הערבית שימוש שקרי, ציני ופסול בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט, בזמן שכולם יודעים שזהו שקר מוחלט; גם המשקרים עצמם יודעים שזהו שקר. כל אמירה או פעולה מסיתה הייתה תירוץ – אני מדבר על שנות העשרים של המאה הקודמת, זה 100 שנה פחות או יותר – הייתה תירוץ לפעולות טרור ואלימות נגד היישוב היהודי בירושלים ובכל רחבי הארץ. ההתפרעויות בירושלים, כולל הבוקר הזה ממש – ניסיון לינץ' פראי ומזעזע שעלול היה להסתיים כפי שאנחנו זוכרים בתמונות ממקום אחר, מעיר אחרת שאיננה רחוקה מירושלים, לפני כ-21 שנים – ובכן, הניסיון הזה סמוך לשער האריות, שחייו של יהודי הצעיר ניצלו בנס בזכות תושייה של שוטר ערני ושוטר אמיץ; ההתפרעויות האלימות בשבועות האחרונים, אדוני, בשכונת שמעון הצדיק – שבתקופה מסוימת נקרא לה שייח' ג'ראח, אבל זהו השם, שמעון הצדיק – והאיומים, כל הדברים הללו והאיומים על חיי התושבים, לא יעזרו. אדוני היושב-ראש, הממשלה תעשה הכול כדי להגן על תושבי ירושלים שרוצים לחיות את חייהם בשלום, יהודים וערבים כאחד. יחד עם זאת, לא נאפשר לטרור מכל סוג שהוא לשבש את שגרת חיינו.

אדוני, בשנים האחרונות זינק מעמדה של ירושלים בתוך הארץ פנימה וגם בזירה הבין-לאומית. מספר תושביה, אדוני ראש העיר, מתקרב למיליון. בשכונותיה הרבות מתגוררים ישראלים שמשקפים את מגוון פניה של החברה הישראלית כולה. היא מבססת את מעמדה כמרכז הייטק וחדשנות בין-לאומי – מציון תצא תורה וגם ההייטק והחדשנות – והיא פותחת, אדוני ראש העיר, את שעריה לתיירות-פנים מגוונת: בשוק מחנה יהודה הססגוני, ולא רק בימי חמישי בלילה – כמעט בכל יום בשבוע – ובמתחם התחנה, ובגן החיות התנ"כי המפואר והמרשים, אני חייב להגיד לכם, ובמגדל דוד ובעוד מקומות רבים ברחבי העיר. ישראלים רבים נוהרים אליה ושבים לנהור אליה, ובעיקר אל הכותל המערבי.

בעשור האחרון, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זינקה גם ההכרה הבין-לאומית בירושלים כבירתה של מדינת ישראל באופן חסר תקדים. העברת השגרירות האמריקנית ואחר כך גם השגרירות של גוואטמלה ושגרירות קוסובו – מדינה מוסלמית ששגרירותה, אדוני היושב-ראש, ברחוב קרן היסוד, סמוך למעון ראש הממשלה; למדינה מוסלמית מאירופה. זכיתי להיות השר הישראלי הראשון שמבקר בשגרירות עצמה. כל אלה, ידידיי, הם – כך אני מקווה – סימן לבאות. שגרירים שלא העזו להגיע לירושלים בתפקידם מחשש לתגובות אנטישמיות עושים זאת היום בבטחה, והכול מתחיל כאן, בבית הזה, ומהרוח היוצאת ממנו.

אדוני היושב-ראש, אל חברי הממשלה החדשה הבאה, אם תקום: חברי הממשלה החדשה, אתם מקבלים את ירושלים כפיקדון זמני בתולדות העם היהודי. אל תפגעו בה. על תרימו עליה ידכם לחלוקתה. פעמיים ב-20 השנים האחרונות הציעו שתי ממשלות, ממשלת ברק וממשלתו של אולמרט, את חלוקתה, כולל האגן הקדוש והעיר העתיקה. הרעיון לחלק אותה, לפצוע את העם היהודי לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו, כשל. הוא כשל משום שהצד השני רצה את כל זה ועוד יותר – אגב, גם את הבית הזה, גם את הגבעה הזאת. ידידיי, הצעות לחלק אותה לא קירבו שלום, הן הרחיקו אותו. אני אומר מכאן לחברי הממשלה החדשה – חברת הכנסת והשרה פנינה תמנו שטה, שתקבל בוודאי תפקיד גם בממשלה החדשה: הכניסו לקווי היסוד של ממשלתכם, אם יהיו בכלל קווי יסוד, אמירה חדה וברורה: ירושלים השלמה והמאוחדת תישאר לנצח בירת ישראל והעם היהודי ולא תחולק. על קווי היסוד האלה, אדוני היושב-ראש, יהיו מחויבים חברי מרצ, חברי העבודה, חברי התנועה האסלאמית, שעומדת להיות חלק מן הממשלה, ומה שפעם כונה חברי המחנה הלאומי, מפלגות המחנה הלאומי, כן.

אדוני היושב-ראש, לירושלים התפללו כל יהודי העולם, ורבים הגיעו אליה ב-100 השנים האחרונות בדרכים שונות ומגוונות, אבל יהודי אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, עשו את הדרך ושילמו את המחיר הכבד ביותר מכל קהילות ישראל, מכל הקהילות. אנחנו מציינים היום כאן – ציינו קודם בהר הרצל – גם את זכרם של 1,379 יהודים מאתיופיה שנספו בדרכם לישראל, רובם בסודאן.

אני שמח וגאה שבתקופת כהונתי כסגן שר במשרד ראש הממשלה, בשנת 2014, תחת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חנכנו את האנדרטה לזכרם בהר הרצל, ועליה, אדוני היושב-ראש, נחקקו שמותיהם של 1,379 הנספות והנספים בדרך. "הביאו לי את יהודי אתיופיה", הורה ראש הממשלה מנחם בגין, וברוך השם, הם כאן – לוחמים אמיצים, אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים. אשרינו שזכינו.

"חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר. שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה", כתבה המשוררת הלאומית נעמי שמר, זכרה לברכה. חזרנו, חברות וחברי הכנסת, על מנת שלא לשוב מהם לעולם.