אדוני היושב-ראש, כנסת לא נכבדה, כנסת מאוד לא נכבדה, החוק הזה שקואליציית 7 באוקטובר מביאה היום הוא חוק שיוצר פירוד, הוא חוק שיוצר שנאה, הוא חוק שאין אחד בבניין הזה שחושב שהוא יחזיק מעמד יותר מיום אחד. אז למה הקואליציה הזאת מביאה אותו? בגלל דבר אחד, שהוא יוצר שנאה.
השר חיים כץ, אם אתה רוצה, תבוא לפה. אני לא מדבר משם. גם אתה בין אלה, בעניין הזה, שצריכים להתבייש בחוק הזה. הילדים שלך, הנכדים שלך - - -
תעזוב. במקום לבזבז את השעות על הפריימריז עם נתניהו, היית יכול לשכנע אותו שהחוק הזה לא יחזיק.
אפילו דקה אחת הוא לא יחזיק. הוא לא ייתן הגנה אפילו לעריק אחד, וכל מה שאתם מרוויחים ממנו – כל אחד מכם, כל אחד מכם מהקואליציה שיצביע – זה רק שנאה, שנאה, שנאה.
אבל הלוואי שזאת הייתה רק שנאה כלפיכם. אני לא אוהב לשנוא. אני כמעט לא משתמש – אני לא שונא, לא יודע. אבל אתם מרוויחים את זה ביושר. הבעיה היא שלא ישנאו רק את חברי הכנסת ואת הממשלה – ישנאו את היהדות, ויש כאלה שישנאו גם את התורה, בגלל מה שעשיתם והפכתם אותה לקרדום לחפור בו. אתם חושבים שחוקים כאלה עוזרים. לכו תסתכלו כמה מתחתנים פחות ברבנות היום – ואני רוצה שיתחתנו כדת משה וישראל. אני רוצה גם שמי שבוחר בדרך אחרת – לאפשר לו, אבל אני מעדיף שיתחתנו כדת משה וישראל. תסתכלו כמה זה בירידה. למרות שאתם חזקים ואתם יהודים, ורק אנחנו שכחנו מה זה להיות יהודים. אבל אמרתי, ככה משניאים את התורה, ככה משניאים את החרדים, וככה משניאים גם את הציונות הדתית, זאת שתומכת בהשתמטות, בעריקים. אולי היא מרוויחה עוד שלושה כבישים ביהודה ושומרון ועוד כמה מאחזים חוקיים ולא חוקיים. תגידו, זה שווה? מה אתם חושבים? כמה זמן מי שלא נמצא בבית שלו בפסח ובסוכות ובראש השנה, ומבלה את הזמן ביהודה ושומרון, בגלל שהמילואימניקים כבר מזמן מתפרקים והמשפחות שלהם מתפרקות – כמה זמן אתם חושבים שהם לא יתהפכו גם על מי שהאמין שצריך עוד מאחז פה או מאחז שם? מה אתם עושים? למה אתם עושים את זה? אתם לא יודעים שהחוק הזה הוא חוק של שחיתות? שמי שמסובב אתכם ככה – דרעי, שגאה בנכדים העריקים שלו. זו שחיתות, בגלל שהוא שולח את הילדים האחרים, גם של חלק מחברי הקואליציה, ויש לו תעודות על השחיתות שלו, חתומות. אז לו אתם נכנעים? בשבילו אתם מקריבים את הערכים הכי בסיסיים שלנו? בשביל אייכלר האנטישמי, שבא בטענות שטוב להם גם בלי שיש פה מדינה? למה הם צריכים לשרת, למה הם צריכים לשלם מיסים? אנחנו בחרנו להקים מדינה, לא הם. הם בחרו להישאר באירופה. ואנחנו יודעים מה היה למי שהאמין להם שרק התורה מצילה. גם התורה מצילה, בתנאי שיודעים גם להגן כשצריך, ושאת המלאכה העליונה כל כך, הזכות הגדולה כל כך, אבל גם המחיר הכבד כל כך, לא משאירים לאחרים.
אני אגיד לכם איך עוד משניאים. אנחנו גרים בגליל. כמה אני צריך להשקיע כדי שלא ישנאו את החרדים שבאים עם מכוניות, שכורות בדרך כלל – חלקם לא – ואנים, מיני-ואנים – ועוצרים במעיינות, בתחנות הדלק, בחופים, בצידי הדרכים, כל המשפחה. איש בל ייעדר. מתי עושים את החופשה? מתי שרוצים. למה, יש צו מילואים, יש 100 ימים, יש הבטחה שיעשו רק 80 יום בשנה, ועכשיו עושים 120 יום בשנה? והאחריות הזאת היא על כל אחד מחברי הקואליציה הזאת.
שואלים אותי: איך הם הצליחו לשרוד אחרי 7 באוקטובר? אני ראיתי כאן, כאן, את יריב לוין, את נתניהו, ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר – ירוקים. מאז, מה שהם עושים – דוחים את הקץ לכך שיבוא היום, בקרוב, בעזרת השם, בחודש חשוון הבא עלינו לטובה, ופתאום לא יהיו להם כספים, ולחלקם הגדול גם לא יהיו כיסאות. והדבר שהם הכי יזכרו, ואנחנו נזכור, והילדים שלהם יזכרו והנכדים שלהם יזכרו – הם יבואו ויגידו: אבא, איך נתת ל-7 באוקטובר לקרות? היית חבר כנסת, היית שר. הזהירו אתכם שאתם מביאים חורבן בזה שאתם משסים את החברה הישראלית עד הקצה, בזה שאתם לא מתפשרים גם על המהפכה המשפטית, על שורה אחת – ולהפך, הולכים למקום הכי קשה. אמרנו לכם כאן. ישבתי כאן, צעקתי לאוחנה: תצלם לי את הממשלה, שתהיה לי מזכרת מממשלת החורבן. עשיתי את זה בדיוק לפני שלוש שנים ועוד ארבעה ימים, כשהעברתם פה את הסבירות. ואמרתי לחלק מהשרים שהיו פקודים שלי: תגידו, מה קרה לכם? אז אמרו לי: גם אתה לא היית נותן יד לסרבנים. הם יושבים בממשלה עם ערמה של משתמטים, נותנים להם מיליונים שיחנכו לא לשרת, וכאילו הסרבנים מפריעים להם פתאום. אמרתי לו, לניר ברקת – הוא עבר כאן לידי. הוא אומר לי: המפקד, גם אתה לא היית נותן יד לסרבנים. אמרתי לו: א. אין סרבנים; ב. נטפל בהם אחר כך. עכשיו אתם מחריבים את המדינה. והחרבתם את המדינה, לא משנה האידיאולוגיה. כסף קטרי כדאי לתת לחמאס, בגלל שלרשות הפלסטינית יש מעמד בין-לאומי, אז היא עוד יכולה אולי באמת פעם, פעם, פעם, להביא לאי-לוחמה או ליותר מזה. אז בואו ניתן כסף לחמאס, בגלל שאותם שונאים יותר, ואין סיכוי שהם ירצו להקים מדינה יחד איתנו, לידנו, לא משנה איך. אז נתתם להם כסף וגידלתם אותם, ובא 7 באוקטובר ולא למדתם כלום. כלום. חוץ מאיך להגדיל, איך לוודא שלילדים של הח"כים החרדים ולנכדים שלהם לא יהיה מקצוע, לא יהיו מקצועות ליבה.
הינה, גם הבוקר פגשתי מישהו שאומר לי: אני על האף שלך אלך לבלות בבין הזמנים. אז אמרתי לו: יש לי הרבה כבוד גם למי ששוטף את הרצפה, אבל אתה תמשיך לשטוף רצפה וגם הנכדים שלך ימשיכו לשטוף רצפה במקום להיות בהייטק ובמקום להיות עורכי דין ובמקום להיות מהנדסים, בגלל שאלה היכולות שקוברים בציבור החרדי עם חוקים כמו שמביאים לפה, עם זה שמונעים מהם לא רק מקצועות ליבה אלא התחככות בחברה הישראלית. בכל העולם יודעים שאחת הסיבות הברורות להייטק הישראלי, ליצירתיות לרמה, היא זה שיש פה צבא שמכריח אותך להיות יצירתי, בגלל שמסביב יש מיליוני אויבים. ואתה, שלומד לעבוד יחד בקבוצה שיש לה מטרה, שיודעת לחשוב גם על מה שהצד השני רוצה ליזום, אחרי זה אתה ממיר את זה, ואתה אומר, אוקיי, עכשיו זה המתחרה שלי בהייטק, בואו נראה מה הוא חושב, בגלל שבצבא למדתי לעשות ניהול סיכונים גם של האחר.
ואתם, שמביאים חוק עריקים ורוצים שהם ייקברו בישיבות – לא ילמדו בישיבות, ייקברו בישיבות – אתם קוברים גם את הנכדים שלהם מלהיות הורים גאים וסבים גאים לנכדים שמשרתים ושתורמים, ואתם יודעים מה? שמגדלים את הילדים שלהם בכבוד, שלא צריכים את תלושי המזון של דרעי. אל תדאגו, על הגב שלכם דרעי לא צריך תלושי מזון. הוא צוחק עליכם. דרעי, יש לו בתים, וילות, לנכדים שלו, מכוניות, לא יודע, BMW, מרצדסים – לו, לנכדים של הרב הזה, של הרב הזה, בבד"צים האלה והאלה. והציונות הדתית משמשת כחמור שלהם, וגם מצביעי ש"ס. אני יודע.
אדוני היושב בראש, אתה יודע כמה מצביעי ש"ס משרתים בצבא. הם לא מבינים. כשאמרו להם: נחזיר עטרה ליושנה – במקום להחזיר את עטרת התורה, החזירו את העטרת של הגלות, שלא צריך לשרת. זה צבא של מלך מרוקו, של שליט עיראק; זה לא צבא שלנו, זה צבא שלהם, זה צבא של הציונות. זאת העטרה שדרעי וחבורת המרעים שלו החזירו לנו. לשמחתנו יש שם עוד כאלה שאומרים את האמת ומשרתים בצבא, ויכול להיות שהם לא ערים למה שבבניין הזה עושים כדי שהם ישרתו יותר – כן, גם מצביעי ש"ס, גם מצביעי ציונות דתית, גם הרבה מאוד מצביעי ליכוד.
ושואלים אותי: תגיד, איך אין להם גבולות? אדוני היושב בראש, אתה בטח - - -
לא, לא צריך את השר. עזוב, לא צריך, לא צריך. לא מכבד אותנו.
לא משנה מי השר התורן. לא צריך פה שרים. אני רק אומר דבר אחד: עד עכשיו זה היה הפצ"רית, היועמ"שית; כל מי שעלה לפה דיבר עליה. מעכשיו מתחילים לדבר על הרמטכ"ל, שעשה הכול – הכול – כדי לא לכתוב את מה שהוא נאלץ לכתוב אתמול על הפגיעה ברוח צה"ל, על זה שהצבא לא ידע לעמוד במשימות שלו. מעכשיו יעלו כל אלה שמקבלים את דפי המסרים של נתניהו, ויגידו: צריך לפטר את הרמטכ"ל – כאילו הרמטכ"ל לא מייצג צבא שלם.
יום יבוא, בקרוב – אנחנו נפיח תקווה, אנחנו נזיע לתקן את כל מה שממשלת החורבן הזאת קלקלה. תודה.
1,270 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.