קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, יש פה? לא רואים. שלום עליך. יש לי הכבוד המפוקפק להיות ראשון הדוברים בהתייחס לחוק העריקים הבוקר. אני רוצה שתשמע את הסיפור הבא, אדוני היושב-ראש. ב-7 במאי 2014 נוחת בנתב"ג בחור חרדי צעיר מחסידות בעלז, הוא נעדר כבר כמה שנים מישראל, ובמעמד עריק. ולהפתעתו, אחרי שהוא היה שנים רבות בדרום אמריקה, הוא נעצר בנמל התעופה בן-גוריון ב-7 במאי 2014, ואומרים לו: יש לך שתי ברירות, או שאתה הולך לכלא, או שאתה הולך לכלא ואז מתגייס. והינה, הפלא ופלא, הוא מתגייס. ולא רק שהוא מתגייס, הוא ממשיך בצה"ל והוא הולך מחיל אל חיל, והוא משתחרר כעבור שבע שנים בדרגת רב-סרן. ובניגוד לאגדות לא נס ליחו, לא ירדה ציציתו, פאותיו עדיין סדורות וארוכות, והוא ממשיך לחיות את חייו כחרדי.
אחרי כמה שנים הוא מגיע למסקנה שמה שקרה לו לא צריך לקרות לאחרים, והוא מבין מה חסר לצעיר החרדי כדי להתגייס – מעטפת רוחנית, כמו שיש אצל המזרוחניקים, הד"לים, כמו שאתם קוראים לנו. והוא מקים את אחת מישיבות ההסדר החרדיות הראשונות בישראל. ואחר כך הוא רואה כי טוב ומקים עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. והיום מתוך עשר ישיבות ההסדר החרדיות הפעילות, חמש בראשותו, הרב יונתן רייס. בניגוד לאגדות, חברים, בניגוד למה שאוהבים לומר פוליטיקאים או אחרים, המעצרים עובדים. הם לא נעימים, הם מקשים על זרועות הביטחון – זה הרבה עבודה: לעצור, להכיל, לשמור, ואז אנשים באים להפגין. זה מעמיס, זה לא נעים, אבל מעצרים עובדים. בדקתי לקראת הדיון הזה: רק לאחרונה גויסו לצה"ל לא מעט חרדים שנעצרו בעוון עריקות או באו אל הבקו"ם מיוזמתם ואמרו: אנחנו מפחדים להיות עריקים, אנא, גייסו אותי. אז מעצרים עובדים, וזה לא נעים.
ואני אגיד לכם משהו, נוטים לומר שהבושה מתה, וזה נכון. בבית הזה יש תחושה כזו לעיתים קרובות מאוד, שהבושה מתה. אדוני, דווקא בחוק הזה אני רואה צל של בושה, כי אפילו אתם, קואליציה חסרת בושה וחסרת חוליות בעמוד השדרה, לא קבעתם פה חוק. עד כדי כך לירוק בפרצוף המשרתים לא עמד לכם חוסר הבושה. לא אמרתם: אין מעצרים לבחורי ישיבות יותר, שזה באמת מזעזע – קבעתם הוראת שעה לכמה חודשים, הוראונת, כי לא נעים, כי מבייש. כי הוראת שעה לג'ינג'ים – סליחה, לחרדים בחורי ישיבות – זה לא נראה כל כך טוב, אפעס, אפילו אנחנו שלא שמים על אף אחד שום דבר. ג'ינג'ים עדיין מותר לעצור, תירגעו, אלא אם כן, מטי, הם ג'ינג'ים שלומדים בישיבה. תדע לך, אלי, אם הג'ינג'י לומד בישיבה, זה אסור.
דרך אגב, לגופו של עניין, מעצרים זו לא הדרך היעילה ביותר למדינה שרוצה לטפל באוכלוסייה ענקית של 100,000 עריקים ולגרום להם ללכת לצה"ל. יש כלים הרבה יותר טובים, שאתם, ממשלת ישראל, כשלתם להשתמש בהם. ואילולא בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה, שאתם כל כך אוהבים להשמיץ, גם לא הייתם עושים כלום, אבל בלית ברירה התחלתם להפעיל חלק מהכלים הכלכליים – חלק, עדיין לא כולם. ואני אומר לכם, לא בהשערה אלא בוודאות: כשנחזור לשלטון, וזה לא יקרה עוד הרבה זמן, פחות מ-100 ימים או כ-100 ימים, אנחנו נפעיל הכול. ומי שלא יתגייס, ולא משנה אם הוא ג'ינג'י, רוסי שעלה מארצות הברית ולומד בישיבה, יש בטח איזה אחד כזה, גם הוא לא יקבל שקל מהמדינה אם הוא עריק. דרך אגב, גם אם קוראים לו אחמד וגם אם קוראים לו יוסף.
עכשיו צריך לומר משהו על הטכניקה פה. יש במדינת ישראל חובת ציות לרמזור אדום, ידעתם? יש חובה לחגור חגורת בטיחות כשנכנסים לרכב, יש חוק חינוך חובה, ילדים צריכים ללכת לבית ספר, יש מס בריאות, יש מס ביטוח לאומי, כל אזרח חייב לשלם. יש חוק לא תעמוד על דם רעך, אבל נניח אותו לשנייה בצד. אלה חוקים, אנחנו לא בוחרים מה לקיים, מה לא מסתדר. זו המשמעות של מדינה, חז"ל אמרו את זה: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אתה שומע, אלי, מה זו מלכות? חז"ל לא אומרים את זה על מלכות ישראל השלמה, הם אומרים את זה על מלכות הרשעה, מלכות רומי. הוי מתפלל על שלומה של מלכות, שאלמלא אימת מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. הם אמרו את זה על הרומאים; אנחנו בוודאי אומרים את זה בכוונה יתרה על מדינת היהודים.
בישראל יש חוק גיוס חובה שחל על כל בן ובת 18 מהמגזר היהודי, צריך לומר, והחל מיוני 2024 החוק הזה בתוקף, כי כל הוראות השעה שלכם פגו ואינן בתוקף. אלה החוקים והמשפטים, אומרת התורה. מסבירים לנו מה ההבדל בין חוק ומשפט. חוק – אנחנו לא מבינים אותו, אנחנו מחויבים לציית לו. משפט – אנחנו מבינים באיזשהו שכל חברתי הגיוני. חוק הגיוס לא נועד סתם לעשות לצעירים פה קייטנה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, ביום חמישי לפנות בוקר הייתה לי הזכות להשתתף בסיום מסע הכומתה של אחד מילדיי. הם הלכו - -
זה היה דווקא במודיעין, הסיום הזה. היה במקביל. ורצתי שם עם הבן שלי, שצעיר ממני ב-35 שנה, רצתי איתו כשהכתף שלי מתחת לאלונקה והכתף שלו מתחת לאלונקה. ובאותה האלונקה היה גם חייל שלי לשעבר, שהבן שלו נמצא באותו צוות. וככה רצנו, שני צעירים בני 21 שסיימו שניהם כמה שנים בישיבות לפני שהם התגייסו, ושני הורים בשנות החמישים לחייהם, שהשקע בכתף מהאלונקה עדיין שם.
אז מה נגיד, חוק הגיוס הזה וחוק העריקים הזה הם באמת משהו שקשה להבין אותו. דרך אגב, יש לי שכנה בכפר עציון שהגיעה משטרה צבאית לעצור אותה. תגיד – היא אישה, אישה. דרך אגב, היא גם ג'ינג'ית. היא אישה ג'ינג'ית שהמשטרה הצבאית הגיעה לעצור אותה. למה?
כי שלחו לה חמישה צווים – היא קצת מעופפת, לא שמה לב, והיא לא הוציאה פטור, כי היא לא מאמינה שאכן היהדות אוסרת עליך להתגייס לצה"ל כנגד צו מצפונך, היא חושבת שזה לא נכון. ומשטרה צבאית הגיעה לעצור אותה אצלנו ביישוב. ואחרי שהיא הסדירה את זה, היא התגייסה לצה"ל ושירתה שירות מלא. והינה, יש לנו את החוק, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כולם קוראים לו חוק העריקים. אני מציע לקרוא לו חוק המקפצה. בכנסת ישראל העשרים-וחמש אין יותר "מהמקפצה" מהחוק הזה. חוק לחרדים בחורי ישיבות בלבד. אם אתה לא חרדי, או אם אתה לא בחור ישיבה - -
- - לא. רק לחרדי בחור ישיבה שהוא עבריין. הינה, בואו נעשה חוק פטור לחילונים מעמידה ברמזור; חוק לבעלי עיניים כחולות שפטורים מביטוח לאומי; בואו ניתן למתנחלים הטבות מס – אה, רגע, בעצם את זה עשיתם, סליחה. זה אומנם אבסורד, אבל עשיתם את זה. אבל בשירות הצבאי באזרחי ישראל יש סוג א' וסוג ב'. סוג א' לא חייב לשרת, וסוג ב', אוי, כן.
אז מה נראה? מה אתם חושבים שיקרה, חברים? מה נראה לכם שיקרה? חברי כנסת דתיים מהציונות הדתית ומהליכוד, מה אתם חושבים שהולך לקרות עם החוק הזה? עם שוויון בנטל, עם ציונות, עם משילות, עם אחריות? מה אתם עושים פה באמת? כל זה עוד לפני מכתב הרמטכ"ל, שאמר – מה הוא אמר בסך הכול, הרמטכ"ל? חברים יקרים, אל תהפכו אותי לשוטר שלכם ולא לפותר הבעיות שלכם; תנו לי חיילים ואל תערבו אותי בפוליטיקה.
1,097 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.