תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת ריקה ונכבדה, אזרחים ביציע, אתם זוכרים שמנהיג הזרם הליטאי הרב משה הלל הירש אמר לא מזמן שזו מצווה להיות עריק? אז מהיום אני לא אומרת תרי"ג מצוות, אני אומרת תרי"ד מצוות. יש לנו מצווה חדשה, מצווה להיות עריק. אז אני רוצה קצת להרחיב על המצווה הזאת, כי זה נשוא החוק הזה. ואני רוצה לצטט מדבריו של חגי, הוא אבא של סמל ראשון במילואים אלישע יהונתן לובר, זיכרונו לברכה, מיצהר, שנפל בדרום רצועת עזה בי"ג בטבת תשפ"ד. יהי זכרו ברוך. אז כך הוא כותב – זה פוסט ישן: "מצוות העריקות – שמעת, יהונתן? יש מצווה חדשה בתורה, 'מצווה להיות עריק'. איך פספסת את המצווה הזו כשהסתערת על האויב? איך לא ידעת, כשהגנת בגופך על נשים, ילדים וזקנים, שאתה עובר על מצווה? חשבת שיש מצוות פיקוח נפש, חשבת שאתה מקיים מלחמת מצווה, חשבת שאתה עושה רצון ה'. טעית. יש מצווה אחרת, גדולה יותר, שלמה יותר, מפורשת כנראה בספר כלשהו שפספסת. מצוות העריקות. מצווה שמתן שכרה בצידה, היא מאפשרת לך לחיות, להוריך לא להתאבל ולכאוב, לאשתך לא להיות אלמנה מתגעגעת, ולילדיך לא להיות יתומים ללא אב. המצווה להיות עריק. לא התייעצת עם גדולי תורה 'נכונים'. שמעת לדוד המלך, לאברהם אבינו וליהושע. טעית. מצווה להיות עריק. אז חבל שאתה לא מתהדר בכותרת 'ליטאי' - - - חבל שאתה לא נולדת לאלו שכן מקיימים מצווה, מצוות העריקות. חיית בטעות, מַתָּ בטעות. אבל הטעות הזו מקנה לך מקום של כבוד על כנפי השכינה. ובזכות הטעות הזו הליטאים יכולים ללמוד בלי הפרעה. ובגלל שטעית ילדים יכולים להגיע לגיל בר מצווה, ונשים יכולות ללדת בבטחה, ואברכים – להתפלל בקול ענות חלושה. והרשה לי, כבוד הרב, לעוץ לך עצה. הכאב שהסבת לי ולרבים אחרים – גדול מנשוא. אם זו לא הונאת דברים, אני כנראה לא מבין כלום בהלכה. ולכן, אנא, דבר על חשיבות לימוד התורה, על הצורך בבחורים שילמדו בלי הפסקה, ואל תקטין, 'על הדרך', את המצווה הגדולה שעליה מסרו נפשם רבים כל כך, שלמים כל כך, תלמידי חכמים כל כך, כל כך יראי שמיים ואוהבי ה'. אנא, ליבנו פצוע. ומתוך שדמעתנו מצויה אונאתנו קרובה, וצערנו בוקע שמיים ומגיע עד כיסא הכבוד". יהי זכרו ברוך.
אז הקואליציה הזו, בעזות מצח, בלי שום ייסורי מצפון, אכן מקדמת את מצוות העריקות. דרך אגב, כבר בינואר 2026 שלח הרמטכ"ל מכתב זעקה לראש הממשלה, לשר הביטחון וליו"ר ועדת החוץ והביטחון, וקרא לקדם את כל חבילת החוקים, אחרת תיפגע הכשירות של צה"ל. הוא זועק להגדלת מצבת כוח האדם, הארכת שירות החובה, תיקון חוק המילואים. הוא משך כבר – לא יודעת – מאז שהוא מונה, הוא מושך שוב ושוב בדש מעילו של ראש הממשלה. הוא מרים עשרה דגלים אדומים, זועק, מתריע שצה"ל קורס לתוך עצמו, שהמילואים לא יחזיקו מעמד, שצבא העם בשבר גדול – אבל ממשלת ישראל והעומד בראשה מתעלמים שוב ושוב. מתעלמים מהתרעות הרמטכ"ל, פשוט מסכנים את ביטחון ישראל.
אבל מה כן עשה ראש הממשלה נתניהו? מה הוא עושה בשבועיים האלה? קומבינות, דילים פוליטיים. במקום לתקן את חוק שירות ביטחון ולפעול לשילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, הוא מכשיר בחוק הזה עריקים ופועל לתת להם חנינה על היותם עבריינים. עבריינים. עשרות ימים, מאות שעות דנו בוועדת החוץ והביטחון בתיקון, שבמקור מטרתו הייתה לצמצם את האי-שוויון בגיוס לשירות סדיר. בהתחלה חבר הכנסת אדלשטיין אפילו פעל לקדם את השתלבות החרדים בשוק העבודה, אבל הפלא ופלא, שבוע לפני פיזור הכנסת מטרת החוק לצמצום האי-שוויון פשוט נמוגה, נמחקה לחלוטין. כל הסעיפים הרלוונטיים בחוק שירות הביטחון ירדו. החוק צומצם כך שתינתן חנינה גורפת לעבריינים המשתמטים, החרדים. בחוק הזה אין מעצרים, אין סנקציות פליליות, אין סנקציות כלכליות, אין יעדי גיוס, אין מתווה ביסמוט, אין מנגנון פיקוח אפקטיבי, אין מנגנון עידוד גיוס, אין סנקציות וקנסות על ראשי ישיבות ותלמידים שמצהירים תצהיר שקר. גם ראש הממשלה יודע שהחוק הזה הוא לא חוקתי, שהחוק עושה את ההפך הגמור מצמצום האי-שוויון. גם הייעוץ המשפטי בוועדה כתב: הסדר זה מונע הליכים משפטיים ומעניק חסינות מסנקציות פליליות לתלמידי הישיבות בשל אי-מילוי חובת התייצבות, בעוד סנקציות אלה נותרות בעינן כלפי הציבור הכללי.
אז במילים אחרות, לא תהיה כאן כל אכיפה על עבריינים עריקים חרדים, והם יזכו לחנינה מלאה, בעוד עריקים לא חרדים כמובן ייעצרו. לא רק שהקבינט הביטחוני והקואליציה התעלמו לחלוטין מדברי הרמטכ"ל במשך – אני חושבת שזה כבר יותר מחצי שנה – הם גם חוקקו חוק אנטי-ציוני, שיוצר היררכיה, אי-שוויון מלא, מלא על מלא, בחברה הישראלית. באמת, תתביישו.
ואתמול הרמטכ"ל כותב מכתב נוסף בזעקה – כותב מכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון וליו"ר ועדת החוץ והביטחון. הנדון: התנגדות צה"ל לוועדה לבחינת מעמדם של תלמידי ישיבות במסגרת תיקון לחוק שירות הביטחון. הוא זועק שהחוק הזה הוא לא במקומו; הצעה שלא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל; הוא מביע התנגדות נחרצת למנגנון שבהצעת החוק, כאילו צה"ל אמור לפקח; הוא פוגע בלגיטימציה; הוא פוגע באמון המשרתים; הוא מגדיל את האי-שוויון. לצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת קריטריונים לפטור. הוא אומר שזה מסיט קשב ומשאבים, וגם ככה צה"ל, אין לו תקציבים ואין לו כוח אדם, בעיצומה של מלחמה. ישראל במלחמה כבר יותר מ-1,000 ימים. והוא מסכם: לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה, כפי שמוצע בהצעת החוק. רמטכ"ל זועק.
אני רוצה לסיים בקטע קטן מהספר "מר הפקרה", פסקה מתוך מאמר דעה של פרופ' אהרן צ'חנובר – מי שלא מכיר, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2004. בכותרת: תדע כל אם עברייה כי היא מפקירה – מפקידה, סליחה – מפקידה את בניה ובנותיה בידי מי שיפקירם לגורלם. אני קוראת את הסיפה של המאמר: ראש ממשלה העשוי מחומרים על-אנושיים, שרומס עד כלות למען שמירת שלטונות את המדינה היהודית היחידה, את ערכיה, אחדותה, ביטחונה, כלכלתה, למעשה את קיומה, הוא האיש שמה שייוותר אחריו הוא המראה שבה ראה את עצמו. נניח למשיחיים ולחרדים, שלחלקם אין עם המדינה דבר וחצי דבר, אך לא ברורה זכותם המוסרית לשלוח אחרים אל מותם.
מדאיגה ביותר היא הקבוצה שחבריה שירתו בצבא ובשירותי הביטחון בתפקידים בכירים, ובהם דוברת צה"ל לשעבר מירי רגב, טייס קרבי לשעבר יואב קיש, קצין קרבי לשעבר ניר ברקת, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר ואחרים. אלו לקו במחלות קשות: הקרנפת והחנפת. האפשרות שמחלות אלה הן תורשתיות, מפחידה. כיצד חדרו דרך המסננת הערכית הצה"לית? האם אופיים ואישיותם שלהם ושל כמותם עומדים בבסיס הכישלונות החוזרים והנשנים של הצבא בראיית שדה המערכה ב-1973? ב-2023? האם הטייס שטס לצידו של קיש יכול להיות בטוח שהאיש ישמור עליו, או שמא יקריבו ויציל את עצמו? האם ניתן היה לבטוח בשיקול דעתו של דיכטר כששלח את אנשי השירות למשימות מסכנות חיים? מסופקני.
משפט אחרון, אדוני.
אם מדובר במחלות שנרכשו עם הורדת המדים והכניסה לביצת החיים הפוליטיים, האם לא היו להן סימנים מדאיגים קודם לכן? שינויים בדנ"א שניתן לגלותם קודם? הרפואה יודעת לאבחן מחלות שנים לפני פריצתן; המוסדות האחראים לחיינו ולקיומנו – לא. את המחיר הכבד משלמים כולנו.
1,067 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.