קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום מול ספסל הממשלה האטומה הזו כשבליבי כאב עצום ועל שפתיי זעקתם של מיליוני אזרחים ערבים. החברה הערבית מדממת למוות, והנתונים המזעזעים האלה הם תעודת עניות וכתם שחור על מצפונה של הממשלה.
בשנת 2023, אדוני היושב-ראש, נרצחו 244 בני אדם; בשנת 2024 נרצחו 230 בני אדם; בשנת 2025 המספר טיפס ל-252 קורבנות; בשנה הזו עד עכשיו, בחמישה חודשים, נהרגו, נרצחו, 122 קורבנות. אתה מדבר על 848 הרוגים בחברה הערבית שנרצחו מהפשיעה המשתוללת ברחובות.
מאחורי המספרים האלה יש שמות, יש משפחות הרוסות, יש יתומים ויש חברה שלמה שחיה באימה יום-יומית. יש חלומות. הפקרתם אותנו. נכשלתם כישלון חרוץ בהגנה על הזכות הבסיסית ביותר של האזרח, הזכות לחיים ולביטחון. בגלל אוזלת היד הזו, בגלל הדם שנשפך ברחובותינו באין מפריע, אני מברך היום בלב שלם על פיזור הכנסת הזו ועל סיום דרכה של הממשלה הרעה הזו. הגיע הזמן ללכת הביתה ולפנות את המקום למי שחיי אדם באמת יקרים לליבו. מעכשיו אני אומר לכם: הביתה. אני מחכה לממשלה הבאה, שאני יודע שהם אחרת לגמרי.
כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם):
במדינות העולם השלישי אין פשע ופשיעה כמו מה שקורה היום בישראל. אם אנחנו אזרחים, הזכות שלנו היא שגם אנחנו גם נקבל הגנה.
226 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.