קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
למה אתה ככה? לא שמעת מה הוא אמר? הוא דיבר על רבנו ארבל.
תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כיוון שבמדינת ישראל נהוג שהמנהיג לא מקיים מסיבות עיתונאים, אולי מפה אני אוכל לשאול את ראש ממשלת ישראל: מה קורה? מה עובר על מנגנון קבלת ההחלטות הישראלי? האם אנחנו עדיין מתנהגים כמו משרד יח"צ או שיש פה איזושהי מדיניות, יש פה איזושהי אסטרטגיה? אתמול ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלנו, אחרי הערכת מצב, הורו על תקיפה בדאחייה. עד פה הכול טוב. עברו פחות מ-24 שעות, ואנחנו מקבלים טלפון. עונים לטלפון, אומרים "הלו" בעברית, ואז עונים באנגלית: Don't.
מה זה השטויות האלה? מה זה השטויות האלה, שאנחנו מקבלים הנחיות ממדינה אחרת – חברה, אחות, אהובה ככל שתהיה – על חשבון חיי חיילינו? במדינת ישראל יש איום קיומי, איום רחפנים. עוד לא מצאנו את הדרך להתמודד איתו. הינה, היום קיימנו עוד דיון בוועדת החוץ והביטחון איך מתמודדים איתו. אבל יש דרך שאנחנו מכירים, איך מתמודדים עם האויב – כובשים שטח, תוקפים איפה שצריך לתקוף. מה זה השטויות האלה שאנחנו מאפשרים לחיילים לעמוד כמו ברווזים במטווח ולא תוקפים? לא תוקפים כשיודעים שצריך לתקוף; לא תוקפים, כי מדינה אחרת מנהלת אותנו משם. עם כל הכבוד לכולם, עד הילדים שלנו, עד חיילי צה"ל.
והינה עומד פה מיכאל ביטון, שהיה יו"ר ועדת המשנה בחוץ וביטחון. הוא קיים דיונים, ברבים, על איום הרחפנים. זה היה לפני ארבע שנים. ארבע שנים. מה עשו עם זה? ייחדו לזה תקציב? לא. כוח אדם? גם לא. מחשבה, יצירתיות, למדו ממדינות אחרות? גם לא. אז על מי אתם עובדים? זה שעושים היום דיון, את מי זה מעניין? הפיתוח הטכנולוגי לוקח זמן. בינתיים חיילים יושבים כמו ברווזים. והפתרון הוא לתקוף איפה שצריך לתקוף, ולא מעניין מי אומר מה ולמה ואיך. תתקפו כשצריך לתקוף. ומה זה השטויות האלה שמקבלים טלפונים ואומרים לנו מה לעשות? איך, איך אתם לא מתביישים, קואליציית הדגים הקפואים, על זה? למען חיילינו. עכשיו זה כבר לא ימין–שמאל – למען חיי חיילינו. איך אתם לא פונים לראש הממשלה ואומרים לו: עד כאן? איך אתה עושה את זה? איך יכול להיות שאתמול, אחרי דיון קבינט עם הרמטכ"ל וראשי זרועות הביטחון, אמרו לך: הדרך להיפטר מאיום הרחפנים היא לתקוף איפה שכואב, הורית על התקיפה, ונשיא ארצות הברית אמר לך: אל תתקוף.
ואני רוצה לעשות משהו חריג שלא עשיתי אף פעם, אדוני היו"ר.
אני מצטט את בן גביר, שמצטט את ראש הממשלה היום בציוץ, ואמר: ראש הממשלה, אמרת שאומרים כן לארצות הברית, ויודעים גם להגיד לא. זה הזמן להגיד לא.
404 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.