קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה טובה אנחנו דנים בהצעה ראשונה להצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, ומה שנקרא – ויפה שעה אחת קודם. בדרך כלל כשכנסת מתפזרת, ממשלה אחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, יש לה הישגים למנות. במקרה של הממשלה הזאת, באמת, גם אם נחפש טוב-טוב, לא רק שאין הישגים, אנחנו רואים כישלון מוחלט, כפסע מהתרסקות מוחלטת, כי הכישלון כבר מהדהד בכל מקום.
הנושאים שחשובים באמת לאזרחיות ואזרחי ישראל, כמו למשל חינוך, רווחה, בריאות, בכלל ירדו לתחתית סדר העדיפויות. הממשלה שכחה בכלל שיש ילדים לטפל בהם, לדאוג להם. מבחני המיצ"ב מראים שרק 3% מתלמידים בכיתה ט' שולטים בחומר הנדרש במדעים. ברווחה – אני הייתי אתמול, אדוני היושב-ראש, ב"גשר לעצמאות" – אתה בטח מכיר מהיותך שר הרווחה – תוכנית גדולה שמסייעת לצעירים בסיכון להשתלב אחר כך בחברה. הם גם קורסים כי אין להם שכר דירה, כי משרד הרווחה והשיכון והבינוי רבים ביחד, הם מעכבים 3 מיליון שקל כדי לתת לצעירות וצעירים בסיכון להזדמנות אמיתית להשתלב.
ילדים עם צרכים מיוחדים נדחקו ממש לתחתית-תחתית רשימת סדר העדיפויות. יש תקנות לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות, שהעברנו בממשלה הקודמת ב-2.2 מיליארד שקל. השארנו לממשלה הזאת רק להעביר את התקנות. ארבע שנים לוקח לממשלה הזאת לשבת על תקנות לבוגרים עם צרכים מיוחדים, והחוק הזה כבר תוקצב. אבל הם לא מצליחים. זה פשוט כישלון וחידלון מקצועי שבאמת לא נראו כמותם בממשלת ישראל. והעם, העם כואב, העם עצוב, העם מיואש הרבה פעמים, ואתם באים ואומרים ומגזלטים אותו: מה? אל תהיו חמוצים, למה אתם מיואשים? למה אתם מורידים? תרימו. לא, אולי אנשים ייכנסו ויצאו ויגידו: מי זאת? מי זה? אחרי כל החנק שאתם עושים לאזרחיות ולאזרחים.
אבל אנחנו לקראת שינוי, ולקראת שינוי טוב, ובבחירות הקרובות – והסקרים מראים את זה, סקר אחרי סקר, מכל הערוצים, למעט ערוץ התבהלה שאליו אני לא מתייחסת, שנמצא שם מגיש שהעז לעשות איזה משחק של אנשים שבורחים מכטב"מים. מה זה הביזיון הזה? אלה האנשים שהממשלה מחבקת? אנשים באמת בורחים מכטב"מים, חיילים, חיילת, אזרחים מתים מזה, והממשלה מחבקת אדם שעושה משחק כזה בזוי. זה לא משחק, זה לא מצחיק. אתם יודעים, יש בפמיניזם אמרה מפורסמת: אני פמיניסטית, ואין לי חוש הומור. מה לעשות? יש לי חוש הומור, דווקא הרבה. אבל הממשלה הזאת לא מצחיקה, היא עצובה, וברוך שפטרנו מעונשו של זה.
358 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.