קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על תופעה שקורית בזמן האחרון שאנחנו מדי פעם רואים את השר לביטחון לאומי מתגנב באמצע הלילה, עם כוחות מתוגברים של שוטרים, לובש כובע גרב, משהו כזה, וחושב שהציבור שלנו נמצא בתוך משחק. יש אצלו את הרייזרים, והוא רוכב על זה ונוסעים בתוך היישוב, ביישוב טובא-זנגריה. אני לא יודע מה עושה להם היישוב טובא-זנגריה – כל הזמן רוצים להגיע לשם. מה, יש מקום קדוש שם שאנחנו לא ידענו, ליהודים? לא ידעתי שיש בתוך טובא איזשהו מקום קדוש ליהודים שכל פעם מגיע השר לביטחון לאומי, פעם בן גביר, פעם סוכות, פעם אני לא יודע מי, בשביל לבקר בטובא-זנגריה. הוא לא מגיע בשביל לתת שירות או לעזור או להבין, לשמוע את הצרכים. באמצע הלילה מגיע ליישוב שהוא שקט בדרך כלל, בלי לבקש, בלי לתאם. אז התושבים – תראה, מי שמגיע בצורה כזאת, הוא גם מקבל את התגובה בהתאם. זה מה שעשו לתושבים, זה מה ששמע מהתושבים, זה גם מה ששמע מראש המועצה. ככה לא מתנהגים. זה שר במדינת ישראל.
מה שאומר הפתגם: (אומר בערבית ומתרגם:) כלומר אם אתה מאבד את הבושה, אתה יכול לעשות כל מה שעולה בראש שלך. אתה עושה את זה בלי בושה. ממשלת ישראל, שאנחנו בעצם היום, עכשיו, רוצים להצביע על חוק הפיזור, הייתה צריכה להתבייש במינוי שר כזה שיהיה אחראי לביטחון הלאומי לאזרחי ישראל. הגיע הזמן שהממשלה תלך לעולמה, ואנחנו נקווה שיגיע הזמן ונחליף אותה בממשלה יותר טובה, גם לכל האזרחים וגם לחברה הערבית בפרט. תודה רבה.
236 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.