קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. מה, צילומי סטילס? אין בעיה. אנשים פה מצלמים כל הזמן.
בסדר, אפשר גם בדברים אחרים להגיד: אל תצא ואטורי, אתה יודע. תלוי איך מסתכלים על זה.
יש שני צדדים. טוב, תודה רבה. אני קודם כול הייתי רוצה להגיד משהו לשרה, אבל היא מפחדת. לא רק שהיא הלכה למקומות של המזכירות – היא הלכה לקצה של הקצה, אפילו לא של הליכוד, כנראה מהחששות הגוברים של השרה לקחת חלק בדיוני המליאה ולשמוע את הביקורת הלגיטימית של חברי הכנסת, שכולם מתחו עליה ביקורת.
אני חייבת לציין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שהוא פעיל אמיתי למען ארגוני הסביבה ופעיל למען מדינת ישראל, ובמקום שתשמע את הטענות הלגיטימיות שלו, היא בורחת להתחבא שם ולנהל שיחות עם עצמה, או לדבר לעצמה כאילו בטלפון, למרות שאין לה כל כך עם מי לדבר בשעה כזאת בטלפון, אבל תמיד נחמד להמציא חבר טלפוני.
אבל אני רוצה לדבר על מה שקורה כאן במליאת הכנסת, מה שקורה בכנסת מאז חודש מרץ 2025. תכלס, אנחנו באים כבר שנה לכנסת שלא מתפקדת. ביום רביעי מתכנסת כל הקואליציה להפיל את חוקי האופוזיציה, חרדים כמובן נותנים יד לכל חוק, כי ככה הם החליטו, ואנחנו כבר שנה מדברים לעצמנו. במשך כל ימי שני ורביעי – שימו לב לחלופי-חלופין, כמו שאומרים – יום שני זה בדרך כלל יועמ"שית או משרד המשפטים או הפרקליטות, ויום רביעי זה פצ"רית, יועמ"שית, משרד המשפטים. זאת אומרת, כל מה שאתם עושים פה כבר שנה זה לריב עם מערכת המשפט. לא להביא חוקים טובים. אתה יודע, פעם ביום שני היו מגיעים חוקים. היו ויכוחים, היו דילמות, היו הסתייגויות. פה, איזה חוק עולה בקריאה שנייה-שלישית? חוק הלקטורים, שצריך לומר שבמידה מסוימת, אתה יודע, זה חוק יחסית סביר, אבל מה מרוויח האזרח? כלום. מה הרוויח האזרח היום מהחוק שעבר בקריאה ראשונה של מח"ש, חוץ מאצבע בעין לפרקליטות ולמח"ש? כלום.
העובדה שסגן ראש מח"ש מעלה חוק של מח"ש – אמרתי לו לפני חמש דקות: אתה, עשר שנים לא היית צריך להתעסק עם מח"ש. לא צריך להתעסק. זה מקום העבודה שלך, זה המקום שהתפרנסת ממנו. מה גם שגם חבר הכנסת מיקי לוי גם הציג פה כל מיני ניגודי עניינים מאוד מאוד בעייתיים, נכון? והקשבתי לך.
נכון. ואגב, גם מעכב את הטבות המס לאשקלון בגלל שלא נותנים לו ליהודה ושומרון.
עכשיו, עד שכבר עושים כאן משהו אחד שהוא טוב, אז על הדרך, אתה יודע, מנסים – אני באמת לא יודעת איך להגדיר את זה. זאת אומרת, אני קוראת על החוק הזה של מח"ש, אני מנסה להבין איך בן אדם שסוחב עליו גיבנת – עכשיו, זה לא סתם מישהו. נגיד, אתה יצאת מהמשטרה ומביא חוק על שוטרים. לא. זה אדם שפוטר ממח"ש; זה אדם שיש לו חשבון עם מח"ש, צריך לומר; זה אדם ששוריין לליכוד בגלל הנושא של מח"ש. זאת אומרת, לא יודעת מה היו הכישורים מעבר לזה, אבל הסיבה שהוא נמצא היום בכנסת זה בגלל מח"ש, בגלל העובדה שהוא פתח עליהם באותו ריאיון עם עמית סגל, ובתמורה, קיבל שריון בליכוד.
באמת, אני קראתי קצת על ההיסטוריה שם במח"ש וקראתי על הדיון, על המשפט שיש לו בבית דין לעבודה נגד קרן בר מנחם, אבל האירוע – אתה גם עבדת בארגון הזה, גם פוטרת מהארגון הזה, גם יצאת משם עם ואחד גיבנת, ועכשיו אתה מביא חוק כדי להוציא את מח"ש, ומה זה, אתה עושה: זה בכלל זה חוק טוב. הוא בא אליי ואומר לי: מירב, זה חוק טוב. את לא מבינה, את לא מבינה שזה חוק מצוין. את לא מבינה שזאת תהיה יחידה עצמאית. אני אקבע את הכללים, אבל מח"ש תהיה יחידה עצמאית. אבל עזבו, בשורה התחתונה - - -
אני באמת אומרת, תכלס, במה זה עוזר? במה זה עוזר למילואימניק? במה זה עוזר למשפחות, לציבור? במה? יום שני, מליאת הכנסת, 01:00 – במה אנחנו מתעסקים? רק במאבקים הפנימיים של הקואליציה עם מערכת המשפט, זה מה שאנחנו עושים פה כבר שנה. בזבוז כספי ציבור כל הכנסת הזאת.
עכשיו, אני רוצה להגיד משהו, אם כבר עסקנו בתושבים שלמישהו אכפת מהם, אני חייבת לדבר על הביקור שלי בקריית שמונה. תגיד, היושב בראש, מתי היית בקריית שמונה לאחרונה?
מה אתה אומר? בוא, אני אספר לך על הביקור שלי בקריית שמונה.
אבל זה היושב-ראש שפניתי אליו, אז מה אתה חמור קופץ בראש? דיברתי על יושב-ראש המליאה.
אבל לא דיברתי, אפילו לא הסתכלתי. הסתכלתי עליך.
למה אתם מחרימים את תושבי קריית שמונה? מה הוא עשה לך? אתה צודק, אגב.
נשמה, חששות זה שם. כאן אין לי חששות.
אז למה לא עוזרים לתושבי קריית שמונה?
אחלה, אז אם כבר העברת כסף, כמו שאתה אומר, למה העיר במצב כזה? למה ראש העיר צריך ללכת ולהתחנן? למה בכל מקום שמדברים על קריית שמונה, ישר נכנס הזפרני הזה, שהפסיד בבחירות דמוקרטיות? הרי אתם תמיד מדברים על "הרוב קובע", "זו החלטת הרוב" ו"אנחנו הממשלה הנבחרת" – למה אתם לא מכבדים את זה שראש העיר שהוא לא מהליכוד נבחר להוביל את העיר הזאת?
לא, הוא לא נבחר כביכול. היה את זפרני, המועמד של המשפחה, שכשל, לא הצליח. אז לאור העובדה שזפרני לא מצליח, כל מקום שאתה מגיע אליו בקריית שמונה, תשמע, יש שבר עצום. שבר עצום. בעיר הזאת, ב-17:00, 18:00, נסגר האור, אתה יודע? נסגר האור ב-17:00, 18:00. למה? זאת עיר, זה לא מושב, זה לא איזה יישוב מבודד. למה לאף אחד לא אכפת?
אתה יודע, דיברתי שם עם אנשי עסקים, הייתי בהלם. אחד מהם אומר לי: קריית שמונה היא כמו חיה פצועה עכשיו, השני אומר לי: בשעה 18:00 נכנס לי מישהו לחנות – 18:00 בעיר, מיקי – ואומר לי: מה, החנות שלך עדיין פתוחה? הוא אומר לו: רק 18:00, למה שאני אסגור? כי אין אנשים. אין אנשים. אתה יודע כמה תושבים כאילו של קריית שמונה רשומים בקריית שמונה אבל לא גרים בקריית שמונה? אתה יודע כמה תושבים באים לעבוד בקריית שמונה, רשומים, אבל הולכים וגרים באחד הקיבוצים והמושבים, כי הם רוצים שיהיו להם קהילה וחיי חברה? אתה יודע שתושב בקריית שמונה, בשביל לראות סרט, צריך לנסוע שעה וחצי לכרמיאל? לכרמיאל, סתם לראות סרט. דבר כל כך טריוויאלי שאתה אומר: אני אקח את הנכדים שלי לקולנוע בירושלים, אני אקח את הבת שלי לעשרות בתי קולנוע שיש לי מסביב לתל אביב. למה? למה הוא אזרח סוג ב' והוא אזרח סוג א'?
הרי כל הזמן הם באו ואמרו: אנחנו אזרחים סוג ב', והינה, זה אזרח סוג ב' – אין לו קולנוע, אין לו תיאטרון, אין לו שום אירועים בערב, שום דבר. נכון, צריך לומר, מערכת החינוך עובדת, ועובדת טוב. אבל אין, עכשיו פגשתי אימא במקרה באותה חנות, והיא אמרה לי: אין לי גן לשנה הבאה לילד שלי, כי אין מי שיירשם לגן. אין. איך הפכתם עיר ואם בישראל, את בירת הצפון, לעיר כזאת? למה אתם לא הולכים לשם? איפה ראש הממשלה? למה הוא לא מקיים שם ישיבת ממשלה? למה, לא מגיע להם? למה מגיע לדימונה, עיר נהדרת, ישיבת ממשלה, ולקריית שמונה לא? למה להזניח עיר במדינת ישראל? איך יכול להיות שב-17:00 אתה מסתובב בקריית שמונה ובקושי יש אנשים? מה עשיתם לעיר הזאת?
איך אמר ראש העיר שלהם ביום שישי באולפן שישי? קריית שמונה הייתה כאן לפני הליכוד ותהיה אחרי הליכוד. אבל זה כאילו לא אכפת לכם, זה לא מעניין אתכם שעיר במדינת ישראל משלמת מחיר שאף עיר במדינה לא משלמת. לא מעניין, אתם לא הולכים לשם, אתם לא מבקרים, אתם כל הזמן: אוקיי, אם ראש העיר הזה לא שלנו, הוא לא יהלום, אז נתעלם ממנו.
אני אומרת לך, יצאתי מקריית שמונה ולא הפסקתי לחשוב על העיר הזאת, מה עשו לה וכמה זה לא מגיע, כי יש שם אנשים ציונים, פטריוטים, אנשים נפלאים, אנשים שאמרו לי: יש לנו הרבה הזדמנויות לגור במקום אחר, וחזרנו לגור פה מאקט ציוני. אז אם הם ציונים, אתם ממשלה אנטי-ציונית, זה מאוד פשוט בעיניי. אם אתם לא מסוגלים לכבד את האנשים הציונים בקריית שמונה, זו ממשלה אנטי-ציונית.
וואי, נשארו לי רק חמש דקות. היו לי עוד הרבה דברים. אם כבר מדברים על הזנחה, אי-אפשר שלא לדבר גם על הנגב, כי הרי גם את הנגב – הוא גילה בשבוע שעבר שהוא הולך להקים פרויקט לאומי בנגב. תודה רבה, בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, שגילית את הנגב. איפה היית בשומר חומות, כשבדואים תלשו עמודי חשמל? ב-2014? איפה היית? אתה יודע מה קורה שם בנגב? אתה מסתובב בנגב או שאתה תמיד מסתובב באותה עיר שיצעקו לך: ביבי, ביבי, מלך ישראל? לא, הנגב גדול, בנגב יש מושבים, בנגב יש קיבוצים, בנגב יש אנשים שחיים בחוסר ביטחון. בעומר, להבים ומיתר גם עכשיו יש ירי כל לילה.
עכשיו, בדיחת הטיקטוק הזה, הקרוקודייל דנדי, רודף התנינים הזה, הלך ועשה מבצע בתראבין. מה המסקנות של המבצע, אתה יודע? 1. ירו בבן אדם בתוך הבית שלו; 2. הוא הצליח להציל סוסה. היום קראתי כתבה – אתה שומע, מיקי? – לאור הצלחת המבצע בתראבין הוא מעתיק את המבצע לכפר אחר. באמת, אני אומרת לעצמי, אין אף אחד שבא ואומר לבן אדם: תקשיב, אתה לא מצליח. לא הצלחת, הלכת לכפר, שיגעת את התושבים, שלושה ימים ילדים לא הלכו לבית ספר. למה? למה הילדים בתראבין לא הלכו לבית ספר? מה זה העונש הקולקטיבי הזה? מה הילדים אשמים שעבריינים משתלטים להם? מה אשמים התושבים של גבעות בר? מה הם אשמים שהם היו שם בתוך מצור כי הוא החליט להביא כוחות? מה זה הדבר הזה?
אם אתה לא מסוגל לנהל, לא את הצפון, לא את הדרום, אז יש בעיה אמיתית בממשלה הזאת. עכשיו, אני יכולה להמשיך לדבר על הבדיחה הזאת שנקראת בן גביר, אבל בסוף יש ראש ממשלה, והוא זה שאמור לתכלל את האירוע, אבל ראש הממשלה הזה, שחיכה שמונה שנים לבית המשפט, שאמר שלא היה כלום כי לא יהיה כלום וכל זה, מה הוא מביא עכשיו כדי להגן על עצמו? לקח לעצמו כמה שאווישים שיגישו חוק של ביטול מרמה והפרת אמונים. אתה יודע, אני באמת אומרת לעצמי, הרי חיכית כל כך הרבה שנים, אמרת שאין כלום, אמרת שאתה רק מחכה, אז מה אתה ממהר לבטל את העבירות שאתה נאשם בהן? אתה יודע שאם מבטלים את העבירות המשפט שלך מתבטל, אז מה אתה עושה?
אגב, הכי מצחיק שהם באים ואומרים: כן, אבל עבירות המרמה והפרת אמונים הן עבירות שהיו צריכים לבטל מזמן. אז למה לא ביטלת אותן? אתה יודע, עכשיו לפני שעליתי קראתי שכבר היה ניסיון לפני כמה שנים לבטל, ומי התנגד? נתניהו.
נכון. דודי אמסלם, צריך להגיד, הביא את החוק של ביטול העבירה. אז זה היה סבבה, לא צריך, נתניהו התנגד לביטול. אבל עכשיו, כשהוא בעצמו עומד למשפט, אז תבטלו את העבירה. תבטלו, מה הבעיה? למה צריך את החוק הזה? הרי אין שום דבר, וכל היום הוא מחכה ליום שהוא יהיה בבית משפט, אז הינה אתה בבית משפט וזה לא עובד.
מילה אחרונה בשתי הדקות שנותרו לי, מכיוון שלאט-לאט מגיעים חברי הקואליציה ממשרדם.
הופה, יש דיון, יש עניין. למה אף אחד מכם לא גינה את התקיפה של חיילי צה"ל אתמול? אתה יודע שתקפו חיילים אתמול? איך תדע? תקפו חיילי צה"ל אתמול. אממה, אלה היו חיילים מחטיבת החשמונאים. היחיד בכל הקואליציה הזאת שעקבתי וגינה את התקיפה זה חבר הכנסת ינון אזולאי.
הינה אני אומרת. למה זה לא קול ברור? למה אלה תמיד אותם אנשים?
סליחה, מכיוון שכבר נכנסת, אני שואלת אותך. אני אומרת לך, משה סעדה, תקשיב לי טוב, יש לך קטע שכשאתה מתראיין ותוקפים חיילים, אתה מגן עליהם. הקטע הזה לא נדבק פה, לא נדבק. אתמול תקפו חיילים מחטיבת חשמונאים.
אוקיי, אבל מה לעשות, הינה, פרגנתי לך, והינה אני אומרת לך: לא נדבק.
בסוף יש כאן חיילים שהגיעו אתמול לכנס חשוב מאוד של חטיבת החשמונאים, שאנחנו מעודדים אותה. וואלה, הגינוי שלכם לא נשמע. ואתה יודע מה? אתה שומע? אני מצפה שחברי כנסת – גם אם לא שואלים אותם בריאיון – אם תוקפים חיילים, שעוד בחטיבת החשמונאים, שגם יכתבו על זה.
אז זה לא ברור. אז זה לא ברור, מה לעשות? לפעמים ברור. הינה, עובדה שרק שניכם מדברים. במקרה הזה על ראש הגנב בוער הכובע, אבל בקטע חיובי. בקטע חיובי, כי מה לעשות? אין הרבה.
ואת יודעת מה? אני חייבת להגיד לך משהו. החיילים האלה, לא רק שצריך להגן עליהם, צריך לבוא ולתת להם גיבוי אמיתי. כי הם עושים צעד מדהים, צעד מול החברה שלהם. וצריך לבוא, לימור, ולהגיד להם: אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו תומכים בכם. וגם לכתוב עליהם, זה בסדר. אבל עובדה שזה רק את ומשה סעדה. תודה רבה.
1,964 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.