קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גם חצי שעה. מה שתגידו. מקסימום, אם ירצו, יוסיפו. אין שום בעיה.
כאשר היושב-ראש פועל בהוראת מרכזת האופוזיציה – סימן טוב לבית הזה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדקות הקרובות שיש לי כאן אני רוצה גם לפרוס את עיקרי התוכנית הכלכלית שאנחנו, בישראל ביתנו, הצגנו בשבוע שעבר – גם יושב-ראש המפלגה אביגדור ליברמן, שכידוע היה שר האוצר, הציג. אני חושב שזה זמן טוב, ברוגע, בלי ויכוחים מיותרים, בלי הפרעות ביניים, בלי צעקות, לפרוס בפני עם ישראל ובפני צופי ערוץ הכנסת, שהם נאמנים גם בשעה די מאוחרת של הערב; אני לא אומר לילה, כי יש גם מקרים שגם בלילה אנחנו מדברים.
אז קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל מהדבר הנחוץ והחשוב ביותר – להגדיר חזון כלכלי למדינת ישראל כאשר אנחנו נחזור לממשלה וננהל את הכלכלה הישראלית כפי שניהלנו מיוני 2021 עד דצמבר 2022. רק להזכיר לצופים, כשליברמן נכנס להיות שר האוצר, הגירעון עמד סביב 145 מיליארד שקלים, וכאשר אביגדור ליברמן סיים את תפקידו כשר האוצר, אנחנו היינו בעודף תקציבי של כמעט 10 מיליארד שקלים. הדבר הזה גם אִפשר בשנת 2023 להמשיך בתנופה של הכלכלה, ולמרות הוויכוחים ולמרות המהפכה המשפטית, וכמובן, למרות 7 באוקטובר, זה אִפשר סוג של כרית ביטחון כלכלית גם לשר האוצר הנוכחי.
דרך אגב, אדוני היושב-ראש, שר האוצר, שהוא מהמפלגה שלך, לא פעם גם החמיא לניהול הכלכלי של אביגדור ליברמן בתור שר האוצר, בלי קשר לוויכוחים פוליטיים שיש בבית הזה. גם הדרג המקצועי של האוצר ציין שדברים שנעשו אז, ביוני, יולי ואוגוסט 2021, והעברת התקציב לשנת 2021–2022 – שהייתה בהתחלה בממשלה באוגוסט, ואחר כך העברנו את התקציב בבית הזה בנובמבר 2021 – הצילו את כלכלת ישראל.
אני אומר את זה בביטחון ובאחריות, למרות שהייתה ביקורת; דיברו בעיקר על מס על החד-פעמי, שתייה מתוקה. כל זה שטויות, משום שישראל היא גם במקומות הראשונים בקרב אנשים שיש להם סיכון למחלת הסוכרת, וישראל גם במקום החמישי מבחינת זיהום אוויר, שנובע בין היתר משימוש בכלים חד-פעמיים. אז אני מניח שאם הקו הזה היה נמשך, והמשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר היו ממשיכים בקו הזה, היום היינו יכולים גם להיות גאים בהישגים. אבל הממשלה החדשה באה, ביטלה, ואתה יודע מה הפלא? המחירים של השתייה המתוקה לא ירדו. מי שמתעשר הם אלה שעוסקים בסחר בדבר הזה, ואנשים המשיכו לשלם את המחירים הגבוהים, למרות שכל הכסף גולגל לכיסם של הטייקונים, כפי שנהוג להגיד.
לכן חשוב לנו להבהיר ואנחנו מדגישים שהניהול הנכון של הכלכלה זה אחד מההיבטים החשובים ביותר של הממשלה החדשה שאנחנו נקים. אני רוצה להתחיל מהסעיף הראשון של התוכנית הכלכלית – סיוע ברכישת דירה. מאז 7 באוקטובר, למעלה מ-400,000 אזרחי מדינת ישראל נקראו למילואים. לא לכולם חסרה דירה, ואני לא יודע להגיד באחוזים, אבל לאחוזים מאוד גבוהים של חיילי מילואים שהם באמצע החיים – מדובר על בין גיל 25 לגיל 35 – אין עדיין דירה משלהם, אבל כבר יש להם משפחות, חלקם הקימו משפחות, חלקם השאירו את המשפחות בעורף. הם מתמודדים היום עם המחירים הגבוהים ביותר של הנדל"ן, למרות שיש האטה מסוימת בעלייה. זה נובע בעיקר מהעלייה בריבית, אבל האנשים האלה הם חסרי דירה. חלקם גם מתקשים לשלם שכר דירה, חלקם – אנחנו יודעים את זה גם מהפניות הרבות – חזרו לגור עם ההורים, וחלקם בחרו להתיישב בפריפריה, שם המחירים נמוכים יותר.
לכן נושא הדיור הוא נושא חשוב מאוד עבור המשפחות האלה, ולכן התוכנית הראשונה שלנו בנושא הזה מדברת על סיוע לרכישת דירה כך שכל חייל מילואים, מספיק שאחד מבני הזוג הוא משרת פעיל או עשה שירות צבאי, יהיה זכאי למשכנתה במימון של 90% מערך הדירה עד 2.5 מיליון שקלים. ואפשר לקנות בכסף הזה דירה יפה מאוד – לא באזור המרכז, אבל באזורים שהם טיפה מתרחקים, בוא נגיד ככה, מאזור המרכז. אבל אין ספק שבחיפה או בבאר שבע ניתן לקנות בכסף הזה גם דירה יפה וחדשה מקבלן ב-2.5 מיליון שקלים.
לא, לא, אני מדבר על 90% משכנתה. היום בשביל לרכוש דירה אתה חייב 25% הון עצמי. אתה לא יכול היום להגיע לבנק - - -
כן, לאלה שמשרתים. כמובן שהכול בכפוף לביטחונות שהמדינה תעניק, כי אם אני כמדינה יודע שאותו חייל מילואים כל פעם נקרא לדגל וכל פעם הולך ומשרת, אז למה שאני לא אתן לו ביטחון כלכלי? אם אני יודע שהוא נשאר בארץ ולא יעזוב את המדינה כמו שעשו 90,000 אנשים, אז בוודאי שאני אתן לו ביטחון הזה. בוודאי שאני רוצה לתת לו דירה במימון שלו, אבל בביטחון של המדינה.
לאסוף היום הון עצמי של 25% מדירה של 2.5 מיליון – תעשה חישוב, זה כמעט 625,000 שקלים. 625,000 שקלים, בממוצע, זה יכול להגיע ל-60 משכורות, 50 משכורות, ואני מדבר על משכורת ממוצעת. בוודאי שזה הרבה, כי בן אדם לא מגדל כסף על העצים. לכן פה חשוב מאוד להוריד את הרף המינימלי להון עצמי לאנשים שהם מסוגלים היום, במקום לשלם 7,000 או 8,000 שקל לשכר דירה, שישלמו 7,000, 8,000 שקל למשכנתה שתיתן להם גם ביטחון כלכלי וגם תאפשר להם לרכוש דירה ראשונה. כמובן שיש התניות ודברים כאלה, וצריך לבדוק שאכן הבן אדם עובד ואין לו מגבלה כלשהי שעלולה לפגוע בהכנסות שלו.
ככל שבן אדם מתקדם בחיים ההכנסה שלו עולה, וככל שההכנסה שלו עולה גם רמת החיים שלו עולה. ואם בן אדם מסוגל לקנות דירה במימון טוב, אז בדירה הבאה שהוא יקנה, הוא כנראה ימכור את הישנה, ואז יהיה לו גם בסיס כלכלי שיאפשר לו להתקדם בחיים.
זה לא בדיוק כך. זה לא נכון, לא בדיוק.
תראה, קודם כול, תוריד כבר 250,000, כי זה 10%.
לא, עד 2.5 מיליון מחיר הדירה אמרתי.
תראה, אדוני היושב-ראש, אתה לא חייב לקנות ב-2.5 מיליון.
לא, הכול בסדר. אתה יכול גם לקנות ב-1.9 מיליון. יש לך באשקלון, למשל, דירה חדשה עד 2 מיליון שקלים. יש לך גם בקריית מלאכי או בקריית גת דירות עד 2 מיליון שקלים. אתה לא חייב לממש את המקסימום. אם אתה יורד מזה ואתה מגיע למשכנתה של 1.7, אז הכסף הזה הרבה פחות קטן מאשר מה שתשלם לשכירות, כמעט 8,000 שקל, ואם שני בני זוג עובדים אז זה בסדר. גם הריבית ירדה בחודש אחד כמעט ב-0.5% – לא כמעט, היא ירדה ב-0.5% רק בחודש או בחודשיים האחרונים.
לכן, התקווה – אכן אנחנו צריכים לתת חזון לאנשים האלה. הם צריכים להבין כי – תראה, אני שומע את זה ואני רואה את זה לפי כל הסקרים שהקושי לרכוש דירה הוא בין הסיבות העיקריות למחשבות לעזוב את המדינה, ואני אומר לך את זה בבירור, גם מתוך היכרות עם אנשים, מתוך שיחות. יש אנשים שמתקשים לרכוש דירה במדינת ישראל, והם אומרים: רגע, עדיף לי שאני ארכוש עכשיו בכסף שיש לי דירה בבולגריה, אשכיר אותה, ואני אגור בשכירות. למה, למה שאני לא אעניק לו את הביטחון הזה כאן? כי בן אדם עכשיו יהיה בשכירות הרבה שנים, לא יוכל גם אחר כך, כשהוא יגדל, וכשהרי יהיו לו ילדים – הוא יגיד: אה, פספסתי את הדבר הזה.
אגב, יש כל כך הרבה פרויקטים וכל כך הרבה קבלנים שגם מוכנים לבנות בזול, וזה בסדר, וכולם ירוויחו, כמו שהיה את התוכנית מחיר למשתכן, שהרבה זוגות הרוויחו, כמעט 100,000 זוגות קיבלו הנחה משמעותית. ולכן, זה חשוב מאוד לתת את רשת הביטחון הזאת. אגב, אנחנו גם מדברים על 40 שנה משכנתה ולא 30. 30 זה המקסימלי, אז 40 שנה זה גם יאפשר קצת מרווח נשימה, וברגע שאתה נותן ל-40 שנה, גם ההחזר החודשי יהיה פחות ממה שמשלמים היום.
הדבר הנוסף שאנחנו רוצים לדבר עליו זה כמובן הנחה במעונות יום. ניסינו לעשות את זה בממשלה הקודמת, וההנחה במעונות יום נבלמה – הרעיון הזה נבלם על ידי בג"ץ. לצערי, לא הצלחנו לממש את החזון הזה, כי אני חושב שזה מעיד על סדר עדיפויות. מי שעובד ומי שמשרת, מגיע לו קודם כול, ולכן מי שמשרת ומי שעובד יהיה זכאי, כמובן בהתאם להכנסה שלו, לקבל הנחה במעונות יום עד 2,500 שקל בחודש. 2,500 שקל זה לא השיא, כן? יש פה גם מעונות יום שאנשים משלמים מעל 4,000, ו-5,000 ואפילו 6,000. אבל 2,500 שקל כהלכה זה דבר מבורך, דבר טוב, דבר שיסייע משמעותית כלכלית לזוג צעיר עם ילד עד גיל שלוש, משום שמגיל שלוש כבר יש סבסוד לגנים הפרטיים, או ניתן לשלוח ילד מגיל שלוש לגן מטעם המדינה, כלומר גן עירייה, ולכן לקבל חינם חינוך מגיל שלוש; כמובן לשלם על הצהרון משעה 14:00.
אז מאוד חשוב להבהיר שאלה שני הדברים שאמורים לתת את הביטחון הכלכלי לאותה אוכלוסייה שמשקיעה, עובדת, משלמת מיסים וגם מסכנת את החיים שלה למען כולנו. האוכלוסייה הנוספת שאנחנו מתכוונים, וגם עשינו את זה בממשלה הקודמת – מדובר על האוכלוסייה של הגמלאים. אני רק יכול להזכיר, לא כולם מכירים את זה, אבל אנחנו, כשהיינו בממשלה וליברמן היה שר האוצר, העלינו כמעט ב-24% את השלמת ההכנסה לגמלאים, או שעלו בגיל יחסית מבוגר ולא הספיקו לצבור כסף לפנסיה, כי החוק להפרשה פנסיונית נכנס לתוקף בישראל רק החל מ-2008, ולא מעט עולים שהגיעו בגיל 40 פלוס פשוט לא הצליחו לצבור פנסיה.
יותר מ-200,000 איש מקבלים השלמת הכנסה. עד להחלטה של שר האוצר ליברמן הם היו מקבלים סביב 3,200 שקל ליחיד, בערך 5,500 לזוג; זה לא תמיד הולך 200%, זה הולך 80% מהזוג. אנחנו העלינו את זה לרמה של כמעט 4,000 שקל. היום זה סביב 4,200, זה עדיין פחות משכר המינימום, אבל זה מאפשר לאותו גמלאי שכבר מעבר לגיל הפרישה כמובן איכשהו לחיות בכבוד, למרות שאנחנו רוצים להעלות את זה עוד, בכ-20%.
יש לא מעט אנשים שהצליחו לצבור פנסיה ועדיין הפנסיה שלהם לא גבוהה. אנחנו מודעים גם לאוכלוסייה הזאת. קרוב ל-150,000 איש לא זכאים למענק השלמת הכנסה אחרי גיל הפרישה, אבל בכוונתנו לסייע גם להם, אם זה להכניס אותם לקבוצות של הנחות בחשמל, כמובן הנחות בארנונה, כי הרבה פעמים ארנונה מקשה עליהם להמשיך לחיות בכבוד. וכשאני מדבר על זוג, למשל, שהשלמת הכנסה שלו או הפנסיה שלו סביב 6,500–7,000 שקל לזוג, אז בוודאי שארנונה סביב 1,000 שקל זה מאוד מאוד קשה ומשפיע על הכיס שלו. ולכן חשוב מאוד לקחת את האוכלוסייה הזאת ולהכניס אותה לאוכלוסיית זכאים, לכל מיני – למעטפת ההנחות שמקבלים אנשים שמקבלים השלמת הכנסה. גם את זה בכוונתנו לעשות.
אוכלוסייה נוספת היא האוכלוסייה של ניצולי שואה. שוב, לא כולם יודעים, אבל יש לנו כמה אוכלוסיות של ניצולי שואה: ישנם כאלה שהיו בגטאות, במחנות ריכוז, או כאלה שעלו למדינת ישראל לפני שנת 1953. רובם זכאים לקצבה חודשית, והקצבה הזאת נקבעת על פי אחוז הנכות, אבל יש אוכלוסייה גדולה של ניצולי שואה שבעיקר עלו אחרי שנת 1991 והם מקבלים קצבה שנתית. אחת בשנה הם מקבלים מ-Claim conference, דרך הכסף שמגיע לניצול שואה, סכום. היום זה סביב 7,000 שקל.
אגב, ההחלטה הראשונה – מי שהעביר את זה היה שר האוצר יאיר לפיד, יושב-ראש יש עתיד. כשליברמן היה שר האוצר ב-2021 העלינו את זה מ-4,500 ל-6,500 שקל, והיום, בגלל שזה צמוד גם למדד, זה הגיע ל-7,000, ובכוונתנו להעלות את זה לרמה של 8,000 שקל כל שנה. תחלקו את זה ב-12, תראו תוספת משמעותית לניצולי שואה שכמו שאמרתי לא מקבלים קצבה חודשית אלה מקבלים קצבה שנתית.
עכשיו אני רוצה לגעת בעוד כמה נקודות שגם הן חלק מהתוכנית הכלכלית שלנו. אנחנו חייבים להתניע את הכלכלה. לא מתניעים כלכלה בחלוקת כסף. חלוקת כסף זה לא פתרון. התנעת הכלכלה, קודם כול זה פרויקטים תשתיתיים לטווח ארוך, השקעות בפרויקטים ל-10, 20, אפילו 30 שנה. מדובר על כבישים, מדובר על רכבות, מדובר על שינוי תשתיות, מדובר על פריסת סיבים אופטיים במקומות שעדיין לא הגיעו, מדובר על בנייה מסיבית של דברים שישרתו את כלל האוכלוסייה, למשל להשקיע בבניית בתי חולים, להשקיע במקומות שבהם יוכלו להשתבץ רופאים חדשים, ובכך לשפר את רמת השירות.
אנחנו התחלנו לעשות, אבל אי-אפשר לעשות בשמונה חודשים כל דבר ואחר כך לשמוע מחברי הקואליציה: איפה הייתם. איפה אתם הייתם כל השנים? אז לכן, השקעות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים בשנה זה הדבר המינימלי שנצטרך לעשות מבחינה כלכלית, כי בלי זה הכלכלה פשוט לא תצמח.
יש לנו כל מיני פתרונות לזה. כולם שואלים: מאיפה הכסף?, מאיפה תיקחו את הכסף? אז א. יש הרבה כסף. צריך קודם כול לחלק נכון את הכסף ולהשקיע לא בזה שמעמיסים במיסים ומעלים את המיסים, או חושבים להעלות מע"מ ב-1% ובכך לסתום את החור בתקציב. לא. להפך, בשביל שאנשים ישלמו יותר מיסים, חייבים להוריד להם מיסים, חייבים לתת להם הנחות במס על מנת שהם יעבדו יותר, ואת הכסף כהכנסה פנויה, הם אלה שיוציאו לכלכלה הישראלית. הם ילכו יותר לעסקים, הם יחדשו את הרכוש שלהם, יקנו טלוויזיה חדשה, ספה חדשה, ישקיעו בילדים, בחוגים שלהם וכו', וכך בעצם הכסף שיהיה להם כהכנסה פנויה כתוצאה מהורדת המיסים, האנשים האלה יחזירו לכלכלה הישראלית, ובכך הדבר הזה יתניע את הכלכלה.
וכמובן, יש גם פרויקטים לטווח ארוך. כשאתה לוקח היום, למשל, את קרנות הפנסיה, שזה בערך 3 טריליון שקל, אז חלק מהכסף אכן ניתן להשקיע – לא חייבים בחו"ל – גם להשקיע בפרויקטים כאן, כמו שעשו לפני 25 שנה עם כביש 6, למשל. הרי אתה לוקח פרויקט ל-20, 25 שנה, ולאחר 25 שנה הוא עובר לידיים של המדינה. פשוט האריכו שם זיכיון. אני לא רוצה להיכנס ספציפית למקרה הזה, אבל זו דוגמה טובה להשקעה שיש בה גם תועלת לציבור, גם משמעות כלכלית, וכמובן גם עבודה לאלפי אנשים. כי אנחנו היום הגענו למצב שמצד אחד חסרות לנו ידיים – חסרות לנו ידיים. מביאים פה עובדים זרים לכל מיני ענפים, אם זה ענף הסיעוד, למשל – תוסיפי לי עוד חמש דקות, שפרית? עוד חמש דקות יש לי? בסדר? עוד חמש דקות היא תוסיף לי.
אם אתה לוקח היום את ענף הסיעוד – לא? אוקיי. ענף הסיעוד, למשל, ישראלים כמעט ולא עובדים בענף הזה, רק עובדים זרים. ענף הבנייה, למשל, אחרי 7 באוקטובר מנסים לשקם את הענף הזה בגלל שהעובדים הפלסטינים לא עובדים בשטח של מדינת ישראל. החקלאות, למשל – בחקלאות כולם עבדו בעיקר מחו"ל, חוץ מהציונים האמיתיים בגבולות. לכן יש פה מקום באמת להסתכל על שינוי במדיניות הכלכלית.
אבל את כל זה אתה חייב לעשות בדבר משמעותי, שזה שילוב של אוכלוסיות בשוק התעסוקה. כשאני מסתכל היום – ושוב, אני לא בא בקטע של להתריס – אני מסתכל על המגזר החרדי, ואני אמרתי, אני מאוד מכבד כל בן אדם שבוחר לחיות איך הוא רוצה לחיות, אבל אין שום סיבה שאני כמדינה לא אשלב אותך בשוק התעסוקה, ולא אתן לך כלים בלימודים, ולא אתן לך אפשרות גם להתקדם; שאותו בן אדם שהיום בא לשוק התעסוקה, אם זה גבר או אישה – ואנחנו רואים את זה שנשים חרדיות הרבה יותר מועסקות בשוק התעסוקה לפי האחוזים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת לנו כל חודש – אבל הן לא תחרותיות מול אנשים בשוק, משום שיש בעיה גם מבחינת הלימודים, גם מבחינת התחרות, והתפקיד שלנו כמדינה לאפשר להם גם להיות תחרותיים וגם לשלב אותם בשוק התעסוקה. אם אף אחד לא ישלב אותם ולא יתחיל מגיל צעיר עם לימודי ליבה - -
אני כבר מסיים, חצי דקה. - - אז לא תהיה לך התנעה בדבר הזה. אני רק מסיים, אדוני, במשפט. אני רוצה להגיד שהתוכנית הזאת היא תוכנית שהצגנו, היא תוכנית שאנחנו ניישם אותה, – ניישם אותה אך ורק בממשלה ציונית שאנחנו נקים אחרי הבחירות. תודה רבה.
2,341 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.