שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא הולך לתת בראש לפני ראש השנה. אני רוצה להגיד קצת דבר תורה בנימה מפויסת. מעניין שכל שנה שלוש הפרשיות האחרונות בשנה שאנחנו קוראים מסמלות את התהליך שעם ישראל עובר פחות או יותר ב-100 השנים האחרונות. הפרשיות הן לפי הסדר: כי תצא, כי תבוא, והשבת – השבת האחרונה – נקרא את ניצבים.

מה זה מסמל? אני רוצה להגיד שזה מסמל גם את הצד הלאומי של עם ישראל. כי תצא – כי תצא מהגלות; כי תבוא אל הארץ – תהליך שאנחנו בו כבר 150 שנה. בהתחלה, 200 שנה, יצאנו כיחידים, אבל עכשיו אנחנו יוצאים כאומה מהגלות; באנו אל הארץ כיחידים, אבל בתוך הארץ – ניצבים. ניצבנו – הקמנו מדינה עם זקיפות קומה יהודית. זה תהליך שמסמל את סיום השנה – חשבון הנפש שאנחנו עושים לקראת השנה החדשה. זה במישור הלאומי. עד עכשיו פירשתי את זה במישור הלאומי, הגופני-לאומי.

אבל יש את המישור הפנימי, המישור הנשמתי, המישור של הזהות היהודית. כי תצא – אתה צריך להשתחרר מכל האג'נדות של הגלויות, של הגלות, אג'נדות שהן זרות לך. אתה צריך להגיע ל"כי תבוא"; אתה צריך להגיע אל הפנימיות המתאימה לך בארץ ישראל. איפה הפנימיות המתאימה לך מתגלה? בארץ ישראל. שם, אחרי שתבוא לארץ ותגלה את הפנימיות המהותית שלך, השורשית שלך, אז אתה מגיע לניצבים, ההתייצבות עם הזקיפות קומה היהודית, כמו שתיארה את זה חברת הכנסת גלית דיסטל, את כל התמונות וכל מה שמעלים בטיקטוק וברשתות, את החיילים תוקעים בשופר ואת הכמיהה ללבוש את המדים הישראליים; אלו הציצית והתפילין והתפילה לפני היציאה לקרב – –

– – של עם הנצח. זקיפות הקומה הזאת, ההתיישרות לפי הנשמה הפנימית שלך, שהיא כל כך מתאימה לך, זו ההכנה הכי טובה שלנו לקראת ראש השנה.

אנחנו עכשיו לקראת ראש השנה. חז"ל אומרים שלא נפרדים איש מחברו אלא בדברי תורה. אנחנו נפרדים, ונתראה פה בשנה הבאה, אחרי ראש השנה. אז אני מאחל שנה טובה לכל בית ישראל, כמובן שלכל חבריי – גם באופוזיציה, לכולם – ושנה טובה ומתוקה. כל טוב.