קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני ממש הייתי רוצה לדעת מה עבר לראש הממשלה בראש כשהוא נתן את ההנחיה לתקוף בקטר. על מה הוא חשב? מה הוא חשב שיקרה? הייתי רוצה לדעת גם עם מי הוא התייעץ.
הוא לא התייעץ עם אף אחד. הוא לא כינס את הקבינט, לא היה דיון בוועדת חוץ וביטחון. אני אגלה לכם סוד: גם בוועדות המשנה לא היה דיון. זאת אומרת, ההחלטה של ראש ממשלת ישראל לתקוף מדינה שאינה במצב מלחמה איתנו במטוסים ועם טילים, וילה בתוך העיר העתיקה שלה, התקבלה על ידו ועל ידו בלבד, ללא שום התייעצות, למעט עם הגורמים הביטחוניים – שהתנגדו לתקיפה. אז מה, איזו מדינה מתנהלת בצורה כזאת? איזו מדינה? או מה התואר שנותנים למדינה שבה השליט לא מדבר עם הממשלה, לא מכנס את הקבינט, מקבל את ההחלטה לבד, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון? ואת התוצאה אנחנו יודעים.
עכשיו אני אגיד לכם, אנחנו לפני 7 באוקטובר היינו ערב חתימה על הסכם נורמליזציה עם סעודיה וברית אזורית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. יש מי שאומר שהמתקפה ב-7 באוקטובר הייתה גם בגלל הסיבה הזאת – הם רצו לסכל את זה. מספר חודשים מועט אחרי התקיפה, אחרי 7 באוקטובר, אותו טבח מתועב של החמאס – כמה חודשים אחרי זה הייתה כאן משלחת אמריקאית עם אותה הצעה, ללכת לעסקה גדולה; לא לעסקה, להתארגנות אזורית גדולה של כל המדינות המתונות בברית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. ראש הממשלה לא רצה את זה. הוא ביטל את זה. מה קיבלנו בעקבות התקיפה באיראן, אדוני היושב-ראש? ברית אזורית ערבית נגדנו. זו התוצאה של התנהלות טיפשית וקבלת החלטות בלתי אחראית של ראש ממשלה שאיבד את זה מזמן. תודה רבה.
261 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.