קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 712 ימים, או-טו-טו שנתיים למלחמה הארורה הזאת, ו-48 חטופים וחטופה אחת שאנחנו חייבים להציל.
מיקי, אתה יודע שאני גרה במושב. אתמול החלטתי לקנות תרנגולת ועז. אני גם חקלאית, אז אני אעשה לי גינת ירק. אם כבר משק אוטרקי אז עד הסוף.
כי למה? כי שלשום בכנס של החשב הכללי נתניהו באמת בשבריר שנייה לקה באיזה פרץ של כנות – מה שלא כל כך מאפיין אותו – פרץ כנות נדיר, ואז הוא שיתף באמת מה הוא חושב על האופק הכלכלי העגום כל כך שהוא עצמו אחראי לו. והוא מצהיר: ישראל בבידוד כלכלי ומדיני, "אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה" – "סופר" זו מילה רצינית – "אין לנו ברירה". אז יש לנו ברירה, אדוני ראש הממשלה. הנהגה שאין לה אופק כלכלי ואין לה אופק מדיני עבור אזרחיה פשוט צריכה להחזיר את המנדט לעם, ככה פשוט. יש ברירה. אבל אתמול הוא כבר התעשת, הוא חזר לעצמו, ואז הוא מספר סיפורים, מנסה להסביר שהוא רק התכוון לעצמאות של התעשיות הביטחוניות.
בלילה לא נרדמתי. למה לא נרדמתי? כי נזכרתי מי השרים שאחראים לתעשיות הביטחוניות – כץ ואמסלם, הם השרים הממונים על החברות הממשלתיות, על התעשיות הביטחוניות. ובמה הם עסוקים, בינינו? בהקפאה של מינויים, במאבקי כוח פוליטיים בתוך עצמם. הם משחקים בביטחון של המדינה והם, ואללה, אחלה שרים.
וגם נתניהו שכח. הוא מדבר על עצמאות ביטחונית. כל שנה 3.8 מיליארד דולר מארצות הברית, God Bless America. זו עצמאות ביטחונית? אז מר כלכלה שלנו – וכתוב לי בטקסט "קלקלה", בקו"ף – מר קלקלה שלנו מכנס מסיבת עיתונאים והוא עומד שם בודד– לא שר כלכלה, לא שר אוצר, לא שרים אחרים שמסייעים בכלכלה של המדינה – והוא מספר לנו שהוא מאמין בכלכלת ישראל. אז שוב לא נרדמתי – נזכרתי: דירוג האשראי, גירעון, כספים קואליציוניים, משרדים מיותרים, שרים שמכניסים לכיס, יוקר מחיה, הייטק, חרם, עוד ועוד ועוד. והוא עוד אומר: השקל יותר חזק ממה שהוא היה לפני המלחמה. באמת, פופוליזם נמוך. כי בעשור האחרון השקל היה הכי חזק בתקופה שלנו, של ממשלת השינוי. הוא הגיע ל-3.09 לדולר, ובחסות ההפיכה המשטרית הוא נסק ל-4.08. אז עכשיו, אחרי המלחמה, הוא קצת התאושש, אז זו נקודת חוזקה? די עם הסיפורים.
ואז, לסיכום, בקינוח, הוא לא ידע והוא לא שמע ולא העירו אותו על החשדות החמורים נגד שרה בממשלתו. הוא אומר: זה לא אומר כלום. אני יכול לתת עדות אישית. הוא ייתן עדות אישית ועוד בערך עשרה שרים וחברי כנסת מהקואליציה שלו יכולים לתת עדות אישית. ושוב היה לו פרץ כנות.
משפט אחרון. ושוב היה לו פרץ כנות. הוא אומר: בדקתי, בתקופה שהייתה ממשלה קודמת – שם כלום, אפס, כולם מלאכים, כולם נקיי כפיים, אין רבב. אצלנו – עשרות. ואללה, מה שנכון נכון.
431 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.