קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בדקות או בשניות שהצלחתי להסתכל אתמול על ראש הממשלה שלנו, שמעתי שהוא מסביר לנו איזה עולם נהדר יש לנו מאז שחיסלנו את נסראללה ופגענו באיראן – –
– – ופגענו בחמאס. כשהייתי מפקד בה"ד 1 אז אמרתי: מה המדד של הגדרות של ביטחון לאומי? אמרתי, המדד הוא מהירות ההתחברות של האימא הישראלית לכרית: כמה זמן את שמה את הראש כשאת הולכת לישון – כמה זמן לוקח לך להירדם. זה נכון גם לגבי אבא – כשאתה שם את הראש, על מה אתה חושב. אתה חושב, נגיד, כן, על מערכת הבריאות, אם חס וחלילה תהיה חולה; אתה חושב על מערכת החינוך, אילו גננות, אילו סייעות יש לילדים שלך; אתה חושב איזו רמה של ביטחון פיזי יש לך; אולי אתה גם חושב על הילד שלך עכשיו בעזה, או אולי אתה חושב שאתה שולח את הילד של החברים שלך לעזה. ואתה אומר: לא מצליח לשים את הראש ישר, מתהפך עוד פעם, ועוד פעם חושב.
אבל יש ראש ממשלה שחי בללה-לנד, והוא כמו כל החברים שלו פה, מתנשאים ומנסים לפרק כל מוסד של המדינה – העיקר שלא תדבק בהם האשמה שמרוחה על הפרצוף של ראש הממשלה ושל כל ממשלת החורבן הזו. אז הוא כאילו מתנשא על הרמטכ"ל. יש הרבה הבדלים בין ראש הממשלה לרמטכ"ל. אתם יודעים מה ההבדל הראשון? מה ההבדל הכי גדול?
זה איפה הילדים שלו ואיפה הילדים שלו.
וכשהרמטכ"ל מדבר על כן להיכנס לעזה, לא להיכנס, הוא חושב על החטופים – –
– – והוא חושב גם על הילדים שלו – –
– – וראש הממשלה משוחרר מהמחשבות האלה.
הוא חושב שהוא יבוא לאלה ויגיד להם: תראו מה עשינו באיראן, מה עשינו בלבנון, אז יאללה, בואו ניכנס גם למלחמה שאף אחד לא יודע מתי תיגמר בעזה. כאילו, יש לו שיטה איך אם אוגדה 36 או 98 נכנסות לרצועה, איך באמת יוצאים החטופים. אין לו, אבל פשוט גם לא אכפת לו. תודה.
303 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.