קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, יוני, טוב לראות אותך פה. טוב, אז אחרי שסיימנו את סאגת ספרטה ואת הניסיון של ראש הממשלה נתניהו להסביר למה המצב שלנו הוא כל כך קשה – ויום אחרי זה הוא הסביר לנו למה המצב שלנו הוא כל כך טוב, בשביל שמחר הוא עוד פעם יסביר לנו שהמצב שלנו הוא קשה – בוא נדבר רגע על נתונים, לא על סיסמאות שאף אחד לא מבין את המהות שלהן. נתונים אמיתיים.
היום פורסם שמראש השנה שעברה עזבו את מדינת ישראל 80,000 איש. 80,000 איש החליטו שהם לא רואים עתיד במדינת ישראל. הם לא רואים עתיד במדינת ישראל כי הכלכלה פה הפכה להיות בלתי נסבלת; יוקר המחיה פה הוא כל כך גבוה, שאנשים חושבים פעמיים לפני כל פעולה הכי שגרתית שיש. המצב שלנו בעולם מעולם לא היה גרוע יותר – יהודים, ישראלים, הולכים היום בעולם ורואים שלטים: ישראלים לא רצויים פה.
בפשיעה – בדיוק נכנס יואב סגלוביץ', והוא כל פעם מזכיר לי את זה – המצב של משטרת ישראל מעולם לא היה גרוע יותר. אני מאלה ששונאים לדבר על פרשיות לפני שהן מתבררות, אבל גם בבית הזה, תראו מה קורה פה. הפשיעה במדינת ישראל הפכה להיות נורמה. היום זה נורמלי, זה בסדר. כל עוד לא תפסו אותך, עשה מה שאתה רוצה.
מהיום שהממשלה הזו נבחרה אין פרמטר אחד שבאמת השתפר עבור אזרחי מדינת ישראל. בסוף, האנשים ששלחו את כולם לבית הזה מצפים לדבר אחד פשוט: שיקומו בבוקר לעבודה, יגיעו לכנסת ישראל, לממשלת ישראל, ויעבדו בשבילם. והם צריכים לתת דין וחשבון לאזרחי מדינת ישראל. לא יכול להיות שבמשך שלוש שנים הממשלה הזאת נכשלת בכל תחום. הממשלה הזאת משולה לחברה עם דירקטוריון שנכשל, למנכ"ל שאיבד את הבלמים, את כל השליטה, וממשיכים הלאה ואומרים: עזוב, סמכו עלינו. אבל אף אחד לא סומך עליכם – לא במדינת ישראל, לא בעולם. אין יותר עם מי לעבוד, אין יותר עם מי לדבר. זה מה שקרה למדינה הזאת.
אני רוצה לנצל את 40 השניות האחרונות שנותרו לי – כי אני לא יודע כמה מכם ראיתם – למצב בסיסי צה"ל, לתחלואה ולאוכל בבסיסים הצבאיים. היום פורסם שוב שללוחמים שלנו, למילואימניקים שלנו ולסדירים שלנו אין תנאי מחיה בסיסיים, לא במקלחות, לא באוכל, לא בסניטריה. חיילים מגיעים לבסיסים וצריכים להסתדר עם מים מלוכלכים, עם חוסר במזון, עם תנאי מחיה ירודים. למה זה קורה? למה יש מיליארדים להעביר לשוחד פוליטי בשביל למנות עוד שר שלא צריך ואין כסף לחיילים שלנו, ששומרים על כולנו? תודה רבה, אדוני, ותודה על הסבלנות.
390 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.