קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, כמה משרדי ממשלה יש עכשיו? מתי עבדה הממשלה הזאת כדי לפרק את הביורוקרטיה? וכמה פעמים התכנסה הוועדה שאמורה להילחם ביוקר המחיה, שנתניהו הקים כבר בשנת 2023? אז אתם יודעים את התשובה. התשובות הן עגומות. כלומר, כשאין דוגמה אישית של הממשלה כדי לעשות פה תיקונים עבור אזרחי מדינת ישראל – בכל זאת ראש הממשלה, בקול הבריטון שלו וביכולת הרטוריקה המופלאה שלו, מבטיח הבטחות סרק למדינת ישראל שהכול יהיה בסדר ושהוא רק הובן לא נכון, אבל בתכלס, האמת יצאה ממנו.
הוא הבטיח את ספרטה. ספרטה הוא הבטיח לכולנו. אחרי שהגענו לגדולות במדינת ישראל, ושמה יצא למרחוק, סטרטאפ ניישן, ויכולנו לעשות דברים נפלאים כששמנו הלך לפנינו בכל העולם, במדיניות גלובלית וכלכלה גלובלית ויבוא וכל הדברים שהוא האמין בהם כל החיים, פתאום – הבטיח לנו את ספרטה; לא סתם ספרטה, את סופר-ספרטה. אבל באמת, הוא לא הבטיח את זה. הוא בעצם רוצה להגיד לנו: קצת צנע, קצת תצמצמו עכשיו את החגורה, כי כולנו ביחד ננצח, כי אנחנו במלחמה.
אבל מה הוא לא רצה שנראה? הוא לא רצה שנראה את ההתמוטטות של האימפריה. והוא, כבן של היסטוריון, יודע בדיוק איך אימפריות נופלות. הן נופלות בדיוק ככה, בדיוק כמו מה שקורה היום במדינת ישראל, עם שחיתות שלטונית, עם בזבוז של כספי ציבור, עם התפוררות פנימית, עם חוסר יציבות שלטונית, עם מינוי מקורבים, עם העדפת אינטרסים אישיים על פני האינטרסים של הציבור, עם החלשת הצבא, עם למנות אנשים לפי הקשרים שלהם ולא לפי הכישורים שלהם. זאת האמת האמיתית. את זה הוא יודע ואת זה הוא מסתיר בגלל שהוא לא רוצה שתדעו את המצב האמיתי. אז הוא דורש מהציבור לשלם את המחיר שהוא עצמו לא מוכן לשלם, שהממשלה שלו לא מוכנה לשלם. הוא רוצה שאנחנו נשלם את זה, שאנחנו נהדק את החגורה, שאנחנו נגיד: איזה גיבורים אנחנו, ספרטנים, איזה טובים אנחנו.
לא, אנחנו לא מוכנים להיות ספרטנים, ואנחנו לא מוכנים לראות את האימפריה שלנו – את מדינת ישראל המדהימה הזאת – יורדת ככה מגדולתה. ועם הידיים שלו, כמו שהוא אומר פעם אחר פעם, הידיים שלו על ההגה. זו אחריותו, זו המשמרת שלו, זו אחריותו היחידה והמרכזית. הוא מנהל את המדינה מאז שנת 2022.
זה שלו, זה עליו. לא תהיה כאן ספרטה. גם לא תהיה כאן רומא בנפילתה. תהיה כאן מדינת ישראל היהודית – –
373 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.