שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב בראש. רק בשעה האחרונה התפניתי לפתוח את הטלפון ולהסתכל קצת על הדברים שקורים, ומצעד האיוולת מטריף אותי. באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. אבי מעוז טוען שאין אלימות מגדרית. 29 נשים נרצחו רק מתחילת שנה. עוד לא סיימנו את השנה. לא זכור לי – לפחות אני לא יודעת – על אישה שרצחה גבר השנה באלימות משפחתית או בגלל דברים אחרים. לא, אז אין אלימות מגדרית. זה יעזור אם נטאטא מתחת לשטיח? אם נתעלם? אם נכניס איזושהי אג'נדה בדיונית לתוך הדברים הפוליטיים שלנו? לא מצליחה לקלוט את זה. מדוע?

אחר כך אני רואה שבוועדת החוץ והביטחון עמרי רונן, שסבתא שלו נרצחה בכפר עזה, שעשה מאות ימי מילואים ושבמו ידיו, חודשים שלמים, עזב הכול ובנה בלאטה אחרי בלאטה את שכונת הרצפות הירוקות בכפר עזה – איפה שהמדינה לא הייתה הוא והחברים שלו היו – לו לא נותנים לדבר. למה? כי הוא מאחים לנשק, שהתגייסו ב-150%. אבל את מי זה מעניין? כי יש אג'נדה להאשים אותם. הרי צריך לשנות פה את הנרטיב, צריך לשנות פה את ההיסטוריה. איך נעשה את זה אם לא נמציא המצאות? הוא? הוא המשתמט? הוא הסרבן? באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. זה הדיון. זה הדיון. אתה יושב בדיון, אדוני יושב-ראש הוועדה בועז ביסמוט, אתה יושב בדיון שבו אתם מכשירים השתמטות. על מה אתם מדברים?

ודבר אחרון – קטי שטרית. שמעתי אותה מטיפה מוסר פה לפני דקות ספורות על האלימות, והאלימות, והשמאל שלא מגנה אלימות, ויהיה רצח ויהיה רצח. עד כה הרציחות הפוליטיות היחידות לא היו על ידי הצד השמאלי של המפה, אוקיי? הם היו הנרצחים. תודה.