קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי הכנסת, אנחנו ניצבים היום מול הכרעה גדולה, להכריע ולקרוא בשם הכנסת להחלת הריבונות הישראלית על לב הארץ, יהודה ושומרון ובקעת הירדן. היום נקום ונאמר בקול צלול: זו הארץ שלנו כזכות; לא כחסד, אלא מתוך קניין היסטורי ומוסרי.
אני עומדת כאן היום ומביטה לאחור אל הרגע שבו נדרשתי להצביע נגד מה שכונה אז "ההתנתקות". הצבעתי אז נגד העקירה, נגד הפינוי, נגד השקר "שטחים תמורת שלום". ידעתי, כפי שידע כל מי שעיניו בראשו, שהנסיגה לא תביא שלום; היא תביא טילים, טרור ובגידה במתיישבים ששלחנו אל גבולות הארץ. ההיסטוריה, לצערנו, הוכיחה את צדקתנו. לא רק שהתנגדתי אז, אלא גם זכיתי שנים לאחר מכן לשבת בקבינט המדיני-ביטחוני ולהצביע בעד תיקון העוול. הצבענו בעד ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, בעד חזרת הריבונות, בעד חזרת הצדק, בעד חזרת הציונות.
היום, באותו קו ישיר של ציונות ואחריות – מדובר פה באחריות היסטורית ממש – נצביע כולנו כאיש אחד בעד הריבונות, ריבונות לא רק כצעד מדיני אלא כהכרזה מוסרית. עם ישראל שב לארצו, וארץ ישראל איננה למכירה. זו לא רק הצבעה, זו אמירה – אמירה לצעירי ישראל, לאחינו בתפוצות ולעולם כולו. אנחנו עם שורשים ושייכות, עם שלא מתבייש להגיד: כן, זו הארץ שלנו. אי-אפשר להמשיך לדבר על יהודה ושומרון כעל שאלה פתוחה. מי שמדבר על החלת ריבונות, איננו מדבר על סיפוח – זוהי מציאות, היא חיה, היא תוססת. מדובר למעשה בהכרה במציאות הקיימת.
אני אצביע היום בעד הריבונות כדי להרחיב גבולות, זכות אחרי אלפיים שנות גלות. ביטחון המדינה תלוי באחיזה בשטח. שלום ייכון רק אם נעמוד על העקרונות שלנו. תנועת הליכוד – ואני כשרה מטעם תנועת הליכוד – גאה להנהיג באומץ ולהצביע היום בעד החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
כשהייתי ילדה קטנה – כמו רבים מכם, אני מאמינה – גדלתי על ברכי השיר הידוע של לוין קיפניס, שאותו כתב בשנת 1929: "סלינו על כתפינו, / ראשינו עטורים; / מקצות הארץ באנו, / הבאנו ביכורים. / מיהודה, מיהודה ומשומרון / מן העמק, מן העמק והגליל". על שיר זה גדלתי אני וגדלו מיליוני ילדי ישראל, ועל שיר זה נמשיך ונגדל את ילדינו בעתיד. זה החזון שלנו – יהודה ושומרון לעד שלנו.
חבריי חברי הכנסת, אני קוראת לכם היום להצביע בעד החלת הריבונות. מכאן אקרא גם לממשלה: ראו את הרוב העצום, את ההסכמה הנדירה בין קואליציה לאופוזיציה, את התמיכה מקיר לקיר שיש בעם הנפלא שלנו. הבה נמשיך את המהלך הנפלא העומד כאן לדיון, ונחיל אחת ולתמיד את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים – –
– – "לזרעך אתן את הארץ הזאת". היום הזה יהיה צעד נוסף בקיום ההבטחה הזאת. תודה רבה.
410 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.