קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אין עם בעולם שזכותו על ארצו ברורה, צודקת ונטועה עמוק בהיסטוריה יותר מזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ובמרכזה יהודה והשומרון ובקעת הירדן. זו קודם כול ריבונות, כי אדון העולם הנחיל לבניו את הארץ הזו – "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". זו ריבונות היסטורית, מוסרית, יהודית, ובזכות הזאת הכירו גם אומות העולם והפכו אותה לריבונות משפטית בין-לאומית.
לכל אותם שמבלבלים בין אוהב לאויב ומהדהדים כותרות שקריות על כיבוש ואי-חוקיות, אני רוצה להזכיר: סעיף 80 למגילת האומות המאוחדות קובע חד-משמעית: כל הזכויות שהוענקו לעם היהודי במסגרת הצהרת בלפור, כתב המנדט הבריטי והחלטות חבר הלאומים, נותרו בתוקפן גם לאחר הקמת האו"ם. המשמעות ברורה: הזכות שלנו להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל, כולל יהודה והשומרון ובקעת הירדן, היא גם זכות בין-לאומית. זה לא כיבוש אלא שיבה ותקומה. מי שמכחיש את זה לא מתנגד רק למדיניות מסוימת של הימין – הוא מתנגד לעקרון קיומנו כאן כעם חופשי בארצנו, כי ריבונות היא זהות, היא שליטה בפועל בשטח, בחוק, בתודעה. אין שטחים במחלוקת, יש שטחים שהוזנחו במשך שנים, והגיע הזמן להחזיר אותם למפת הריבונות הלכה למעשה.
איך עושים את זה? במעשים: פורסים סיבים אופטיים ותשתיות דור 5 לא רק בגוש דן אלא גם בגוש עציון, בשומרון, ביהודה ובבנימין; מקימים אתרים סלולריים ופורסים עשרות אנטנות בכל המרחב – ריבונות בפועל; מאשרים פרויקטים תקשורתיים שנדחו שנים, כי סוף-סוף יש ממשלה שלא מתביישת באמת של העם היהודי.
הדרך לא פשוטה. יש לחצים, יש ניסיונות לעצור אותנו, אבל האם נוותר? בשום אופן לא. ריבונות היא לא רק זכות, היא חובה מוסרית לדורות הבאים. זו חובה ציונית מול החלל שמתמלא ברוע, והבור ריק כי אין בו מים. כשאין התיישבות וריבונות יהודית, יש נחשים ועקרבים. זו חובה משילותית מול שונאי ישראל שמסרבים להפנים שעם ישראל חזר הביתה כדי לשלוט בגורלו.
אני מתחייב כאן: כל עוד אני בתפקידי, אמשיך לפעול ולהיאבק בממשלה, בוועדות, בתקשורת ובשיח הציבורי כדי שהריבונות תעבור מכותרות למעשים, מהצהרות לחוקים ומדיבורים לעובדות בשטח. כי רק עם שמחיל ריבונות יזכה להכרה בין-לאומית. כך פועלת אומה שמכירה בצדקת דרכה – לא מבקשת רשות אלא מממשת את זכותה.
זו ארצנו, בזכות ולא בחסד. בגאון, לא בהתנצלות. בעזרת השם נחיל ריבונות מלאה על יהודה והשומרון ובקעת הירדן, ובהמשך גם על חבל עזה, ארץ נחלת אבותינו. תודה רבה.
362 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.