החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והעירומים, ועומד בסכנת נפשות". חבריי חברי הכנסת, אלו דברים שכתב הרמב"ם לפני 850 שנים, ודומה שהם נכתבו עכשיו. בכנות, חברתי חברת הכנסת, כמה מכם עסקו היום במצווה הקדושה הזו של פדיון שבויים? בכנות.

ברצינות לגמרי.

ברצינות. אני יושבת פה שעות ואני שואלת ברצינות.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לי שום עניין להשתתף בקרקס המופרע הזה, בממשלת ימין מלא מלא – –

– – שהייתה יכולה להביא החלטה – –

– – על ריבונות, ולא הצליחה לעשות את זה שלוש שנים, ובמקום לעסוק פה בפדיון שבויים – –

– – מנסה לגרור את כולנו למקום הזה. ולא ניתן.

ההצעה הזו היא אות קלון על מצחכם. אתם פשוט לא מצליחים לעשות בממשלה את הדברים, אז אתם מביאים את זה לפה רגע לפני יציאה לפגרה, כשמתנהל פה דיון על יו"ר ועדת החוץ והביטחון, והכול קרקס אחד גדול.

הסיבה היחידה שאני עומדת כאן היא להזכיר לכולנו שהנושא הכי חשוב לעסוק בו הוא 50 חטופים שנמקים כבר 656 בשבי – 50 חטופים 656 ימים.

50 חטופים 656 ימים – אות קלון על מצחכם.

היושב-ראש, בדקה שנותרה לי אני מבקשת פשוט לעמוד פה בשקט ולחשוב דקה על החטופים, על הנרצחים, על החיילים שנפלו. מי שרוצה, שיצטרף; מי שלא – לא.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.