הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעשר השנים שבהן עודה מכהן בכנסת הוא לא החמיץ שום הזדמנות להאדיר ולפאר את אויבי ישראל, ולעיתים אף יותר מכך. במשך השנים ובשלל התבטאויות חבר הכנסת עודה הלך תמיד על הגבול הדק שבין חופש הביטוי להסתה והמרדה, על הגבול הדק שבין אמירת דברים בעלמא לבין אמירת דברים המביאים לידי מעשה. עודה לא סתם מדבר, אלא פורס משנה סדורה בהתבטאויות מפורשות התומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ואזרחיה. האמירות של עודה הן איכותיות, מביאות למעשה, חוזרות על עצמן. הן מצטברות למאסה קריטית של משקל ומתגבשות לפרוגרמה, לתוכנית היוצאת מפיו של מנהיג ציבור.

אז מה עודָה אמר?

עודֶה. ביום 10 בדצמבר 2024 בוועדת המדע הוא אמר על הטבח: לחטוף תינוק בן שנה, אישה בת 88, לרצוח אנשים שרוקדים במסיבה, זו פגיעה מוסרית. יחד עם זה אני מאמין שיש זכות לכל עם להיאבק בכובש. בספטמבר 2024 קרא עודה במליאת הכנסת: יש לחסל את הכיבוש הישראלי הטרוריסטי. באפריל 2022 הוא אמר: אסור בתכלית האיסור לכל צעיר פלסטיני להתגייס לכוחות הכיבוש. הבוז והשנאה לכוחות האלה. אני מפציר בצעירים שכן התגייסו: תזרקו להם את הנשקים בפרצוף. מה זה אם לא מעשה? זאת לא התבטאות, זו הוראה לביצוע.

בריאיון לקלמן-ליבסקינד הוא התיר את דמם של חיילי צה"ל ביהודה ושומרון: חיילים שנמצאים שם, אני לא יכול להגיד שאני יוצא נגד פגיעה בחיילים. אנשים שנמצאים בשטחים הכבושים הם כובשים. העם הנמצא תחת הכיבוש – יש לו את הזכות להיאבק נגדם. חייל לא צריך להיות שם. בפברואר האחרון השווה עודה את מחבלי הנוח'בה לחטופינו. כמו שאמר, הוא שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים.

במאי האחרון – הקריאה המפורסמת של "עזה ניצחה ועזה תנצח". זה אומר: עזה ניצחה – מחבלי הנוח'בה ניצחו; עזה תנצח – מחבלי חמאס ינצחו את חיילי צבא ההגנה לישראל. את זה אומר חבר כנסת פה לאם לחמישה מחבלים. הוא אמר אל מול מצלמת הטלוויזיה הפלסטינית: אם הגיבורים – כך הוא קרא לה – אינשאללה, נקבל את בנך – רוצח מורשע – בביתו, כשישתחרר, ואני ארים אותו על כתפיי.

חברים יקרים, נטען שההליך דן באמירה אחת. אני מבקש לחדד: החוק לא מחייב החתמה של הח"כים על כל הראיות, ואף לא מונע הוספת ראיות במהלך ההליך. יותר מזה, אם בהליך פלילי או אזרחי ניתן להוסיף ראיות, כל שכן בהליך שהוא רק מעין-שיפוטי. יותר מזה, בדיון עצמו איימן עודה מפליל את עצמו בוועדת הכנסת ואומר את הדברים הבאים – שימו לב, חברים, ציטוט: "אני גאה בעמדות שלי, אני לא חוזר בי, אני לא מתנצל, אני אמשיך להיאבק – – – אתם תחזרו בכם. אני לא חוזר בי משום משפט, משום מילה, משום אות, משום פסיק ושום נקודה. ההיסטוריה תזכה אותי" – אומר עודה – "וההיסטוריה תשפוט אתכם". בדיון, אגב, הוא שב ואומר שהממשלה מבצעת פשעים נגד האנושות, למרות שיום קודם בוועדת האתיקה קבעו עונש לאיימן עודה על אותם דברים בדיוק. חיילי צה"ל מבצעים טבח בילדי עזה, הוא אומר.

דיברו כאן גם על הדמוקרטיה. לפני שאני אסיים, מילה אחת על דמוקרטיה, רבותיי – חופש ביטוי. בקשר לעילה הזאת אמר הנשיא אהרן ברק: "הדמוקרטיה רשאית" – עו"ד קריב – "למנוע את השתתפותן של רשימות מועמדים אשר נוקטות אלימות – –"

"– – או תומכות באלימות כמכשיר לשינוי פני המשטר".

"מניעת התמודדות מכוח עילה זאת תתאפשר – – – מקום שבו מועמד או רשימה נוטלים בעצמם חלק פעיל במאבק מזוין – – – וכן מקום שבו הם מעודדים" אותו.

רבותיי, חופש הביטוי נעצר בנקודה שבה ביטחון ישראל מתחיל להיפגע, וזאת בדיוק הנקודה הזאת.

אני מסיים, אני מסיים, אדוני. הפסיקה קבעה את המבחנים שמכוחם למנוע מאדם להיבחר לכנסת. יש להראות שמדובר בפרוגרמה פוליטית, בהיגדים או מסקנות שמשמעותם ברורה וחד-משמעית.

יש להראות שהמועמד פועל באופן אקטיבי ושפעילותו אינה ספורדית. דבריו של עודה יוצאים מפיו של מנהיג ציבור בדרג בכיר במשך שנים ארוכות. הם בדיוק התוכנית הפוליטית של עודה. הם אינם ספורדיים – –

– – ומהווים מאסה קריטית. לאור זה, חברים, אבקש לסלק מקרבנו את איימן עודה.

ואסיים במשפט אחד, אדוני היושב-ראש.

אתה צודק. משפט אחד, אדוני היושב-ראש. אם לא נסלק את איימן עודה, איך נסתכל בפנים של המשפחות השכולות? איך נסתכל בעיניהן של בני משפחות החטופים?

איך נסתכל בעיניהם של חיילי צה"ל? צריך להוציא את עודה היום מכנסת ישראל.