אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – שמחה, זה מפריע לי. אתה תאהב את מה שאני אומר עכשיו. במיוחד טלי. בימים אלו מתקיימים בבית המשפט העליון דיונים דרמטיים שמגלמים בתוכם את אחת הסכנות הגדולות ביותר לדמוקרטיה הישראלית: הפיכת המנגנון הפקידותי והמשפטי לשלטון-על – מינוי ראש השב"כ, מינוי נציב שירות המדינה, הדחת היועמ"שית.
מדובר בשאלה עקרונית-מהותית עמוקה: האם מדינת ישראל היא מדינה שמנוהלת על ידי ממשלת נבחריה או על ידי פקידות שמעמידה את עצמה מעל הריבון? אנחנו רואים לאורך שנים תהליך מתמשך שבו הייעוץ המשפטי, הפרקליטות, בתי המשפט, הפכו לריבון ולגורם מחליט ולא לגורם מאזן ומייעץ. השרים מבקשים לקדם מדיניות, והייעוץ המשפטי חוסם; הממשלה ממנה אנשי מקצוע, ובג"ץ מתערב; כאשר הכנסת, נציגת העם, מחוקקת חוק כזה או אחר, מופיעים פקידים שמבטלים אותו בחדרי הוועדות או מנטרלים אותו בפרשנות משפטית עמוקה. למשל את פסק הדין של יושב-ראש המפלגה שלי, הרב אריה דרעי – הוא נבחר על ידי מאות אזרחים ובתמיכת כל הקואליציה הוא גם מונה לשר, ושלטון הפקידים החליט לחבל במינויו.
מאות אלפי, נכון, צודק. זאת לא פגיעה ברב אריה דרעי האיש, אלא בציבור שלם שהקול שלו הושתק והייצוג שלו נמחק.
תמיד משווים את מבנה השלטון בישראל לזה הבריטי. אני רוצה שתקשיבו לדבריה של ראשת ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס בריאיון שנתנה לעיתון גלובס. לא מדובר באדם מהשוליים אלא במי שהובילה את אחת מהמדינות החשובות בעולם החופשי. היא אמרה, ואני מצטט: "האליטות הן מיעוט שמשפיע באופן בלתי הולם על הביורוקרטיה ועל המגזרים התאגידי והציבורי שלנו – ויש לטפל בהם". אחרת "זו תהיה טרגדיה מוחלטת". היא הוסיפה: "מה שקרה הוא שהשמאל, שנהג להילחם בקלפי, משתמש כעת בדרכים אחרות כדי לכפות את המדיניות שלו", באמצעות לוחמה משפטית, השתלטות על הביורוקרטיה ופגיעה בחופש הביטוי. היא גם הזכירה את טראמפ, שמנסה להתמודד עם הדיפ-סטייט: "הוא חווה את זה בקדנציה הראשונה כשאנשים מתוך המערכת ניסו לחבל בהנהגתו כי לא אהבו את המדיניות שלו".
חברי הכנסת, זה לא רק טראמפ וזו לא רק טראס. גם אנו חווים את זה כאן בישראל בכל יום. שוב ושוב נבלמת מדיניות לגיטימית של ממשלה נבחרת, שוב ושוב נשללת יכולת הפעולה של השרים, ואנחנו, נבחרי הציבור, הופכים פעמים רבות לצופים מן הצד. אני מסיים.
כבוד היושב-ראש, כנציג מיעוט במדינת ישראל אני חושש מאותה אליטה, שדווקא מגיעה מקבוצה מסוימת בחברה הישראלית, כאשר זכויותיהם של מיעוטים כמו הקבוצה שאני מייצג נרמסים תחתיה. הממשלה נבחרה, הציבור שלח אותנו, ואנחנו נדרשים למשול לא במחשכים, לא בעקיפין, לא דרך פשרות מול פקידים, אלא באחריות, באומץ ובגיבוי החוק. מדינת ישראל איננה פקידות עם תקציב אלא דמוקרטיה עם הנהגה. תודה רבה.
400 מילים של ארז מלול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.