אל תתחיל עוד.
נאור, אפשר? תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נניח שהייתי יכול לחיות בשלום עם האמירות הבזויות ביותר של איימן עודה, נניח – אמירות שמקוממות כל נפש וכל אדם במדינה, במיוחד אם הוא תומך במדינה היהודית ואוהב את הדגל, הדגל הזה. נניח שכמו הנאורים כאן, הנאורים כאן בינינו, הייתי אומר שהאמירה "עזה ניצחה ועזה תנצח" יכולה לחסות תחת חופש הביטוי. נניח, נניח. אלא שהבעיה במקרה של איימן עודה היא לא האמירות החמורות, לטעמי, שחוצות כל קו אדום, אלא העקרונות שלו, העקרונות של איימן עודה. איימן עודה יושב בכנסת ישראל, ובפועל לא מכיר בסמכותה של הכנסת, בעומק שלה, בסמכות של העם היהודי להגדרה עצמית. הוא – ואני אפנה אליו ב"אתה", למרות שהוא אפילו נעדר כאן מהדיון הזה, אבל הוא לא חסר לי בכלל: איימן, אתה כופר בישראל כמדינה יהודית. וגם הפטרון שלך, הפטרון שלך אבו מאזן, לא מוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית. לכן, אגב – זו הסיבה שאין באמת שלום איתו, לא בגלל כל הסיבות שאתה מדמיין לעצמך.
והחרפה הגדולה, עודה, היא שבית משפט בישראל אפשר לאנשים כמוך להיבחר לכנסת. ומכאן, מהבמה הזאת, מה אתה בעצם עושה? אתה מסית את הציבור שלך נגד המדינה היהודית, ובמקום לעודד אותם להשתלב ולהכיר במדינה היהודית, אתה עושה בדיוק את ההפך. חבר בית המחוקקים, חבר בכנסת, בכנסת ישראל, חייב להיות לפני הכול נאמן למדינה, לקיומה, לאופייה ולצביונה, ומעל לכול – לביטחונה וביטחון אזרחיה.
אתה לא חבר בכנסת ישראל. בוא, אני אגיד לך מה אתה בעצם – אתה אויב של כנסת ישראל. השתתפותך בכנסת ישראל פוגעת בדמוקרטיה ובדמותה של המדינה כמדינה יהודית. אני רוצה חברי כנסת כאן בבית הזה שיעודדו את הציבור שלהם להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה, ולא להפך. ואגב, איימן עודה, אם ישראל לא תהיה יהודית, חלילה, כפי שאתה היית רוצה – ואין מצב שזה יקרה; אתה יכול לחלום על זה, אין מצב שזה יקרה – היא לא תהיה דמוקרטית. אתה לא מאמין לי? אז תסתכל במדינות סביבנו, כולל בישות, הישות הזו שאתה מעריץ, תראה איזו דמוקרטיה נפלאה יש שם.
ואגב, רק תיקון קטן לאמירה שלך, מחיפה, אני חושב: עזה מפסידה, עזה תפסיד. תודה רבה.
332 מילים של בועז ביסמוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.