הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, כמה סמלי שהשר התורן בדיון הזה הוא איתמר בן גביר. אדוני היושב-ראש, מן המפורסמות שראש הממשלה נתניהו לא ניחן בתכונה החשובה של אמירת אמת. יש האומרים שהוא משקר כמו שהוא נושם – תשאלו את חבר הכנסת גפני, שנמצא כאן בפרסה.

ולכן צריך להעריך את העובדה שלעיתים נדירות האמת מתפלחת מפיו. לפני עשר שנים, ב-17 במרץ 2015, הכריז נתניהו: הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפיות – הכריז והפיץ את הדברים למאות אלפי ישראלים ברגע מזוקק ומכוער של גזענות. עשר שנים חלפו, ונתניהו הוא אותו נתניהו – מסית ומדיח. ההבדל הבולט הוא שאז, לפני עשר שנים, הוא עשה את זה כמעט לבד – הוא וטופז לוק, עוזרו הנאמן לענייני הפעלת מכונת הרעל. היום נתניהו מוקף בעשרות שרים וחברי כנסת שאומנם רוקדים סביבו כבמעשה עגל הזהב, אך למעשה סוגדים למשנתם של כהנא, מרזל, בן ארי וגופשטיין. עשור שלם עבר, והגזענות הפכה מתרגיל בחירות של נתניהו לבריח התיכון של קואליציית המושחתים והקנאים.

הרבה שיאים איומים רושמת הכנסת העשרים-וחמש. אחד מהחמורים שבהם הוא רמת הגזענות והדה-לגיטימציה של אזרחי ישראל הערבים. אמרתי בעבר: ממשלת נתניהו האחרונה היא ממשלת בן גביר הכהניסט הראשונה, ואוסיף עכשיו ואומר: הכנסת העשרים-וחמש תחת מנהיגותו של אמיר אוחנה היא הכנסת הראשונה שבה הרוח שמרחפת היא רוחו של כהנא ולא רוחם של הרצל, של בן-גוריון או בגין; רוח רעה שמרחפת מעל תהום הגזענות והעליונות היהודית.

ומכיוון שכך הם פני הדברים, והדיון שאנחנו מנהלים כאן לא עוסק באמת בציוץ כזה או אחר של חבר הכנסת עודה, אלא בעוד חוליה בשרשרת ההדרה והדה-לגיטימציה של שני מיליון אזרחים ערבים, אין אלא להתפלא על אותם חברות וחברי אופוזיציה שנתנו ידם להתנעת המהלך הבזוי שאנחנו דנים בו ואלה ששוקלים לתמוך בו הערב. אם יש לקח אחד מימי בין המצרים שהתחילו אתמול בצום י"ז בתמוז הוא הצורך שלא לשתוק מול מעשי הקנאים ושורפי האסמים ולא להיות טהרנים, מידתיים או מתקרנפים. עם מהלכים כהניסטיים לא משתפים פעולה. נקודה. תודה רבה.