הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת איימן עודה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לקבוע שהציטוט היחיד שבגינו מובאת ההצעה הזו ולגביו החתימו את חברי הכנסת – הציטוט הזה מברך על שחרור חטופים ואסירים והוא אינו מהווה הוכחה לתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. זה הסיפור. פה צריך לעצור. אפשר לספר מסביב על התבטאויות קשות ונוקבות, שבוודאי גם אני לא מקבל אותן, וחלקן מזעזעות אותי, ואפשר לספר על חבר הכנסת שמדבר בדרך אחרת ופייסנית. אבל זה לא חשוב, משום שההליך שאנחנו מקיימים כרגע הוא הליך כעין-שיפוטי שמביא לידיעתנו אמירה, דעה, התבטאות, כתיבה, שחייבת לעמוד בכללים מאוד ברורים מבחינה משפטית. זה לא קורה כאן. זה פשוט לא קורה.

אני גם שייך לחברי הכנסת שמחשיבים את עמדתה של היועצת המשפטית ושל הייעוץ המשפטי באופן כללי, ובעיניי זאת לא המלצה, זאת כמעט הנחיה, והדברים הם מאוד ברורים. אין בסיס חוקי להדחה של חבר כנסת על סמך הציטוט המדובר. אני רוצה לציין שמכיוון שמדובר בהליך שהוא כעין-שיפוטי, אז השופטים – כן, אנחנו הבענו את דעתנו לפני הדיון ובפתיחתו. אבל אני רוצה להגיד דבר חשוב אולי יותר מהאמירות הפורמליות, שהן לבדן צריכות להסיר את ההצעה הזו, והוא שהדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות מסוגלת להכיל אמירות, בוודאי האמירות האלה המצוטטות, אבל גם יותר קשות וחמורות. אמירות כגון לשרוף את הכפר, לשטח את עזה, אין חפים מפשע בין אויבינו, הן אמירות מזעזעות מאוד. ועדיין, כל עוד הן לא עוברות, על פי העמדה השיפוטית, על פי הייעוץ המשפטי, לא עוברות את הקו, אנחנו צריכים לקבל בהכנעה את העובדה שלאנשים שונים מותר להחזיק בעמדות שונות וגם קיצוניות, שאנחנו לא יכולים לקבל, עמדות שנויות במחלוקת גדולה.

אני אסיים בכך שכאשר מובאת הצעה על סמך הציטוט המסוים להדיח חבר כנסת שבין שאר תכונותיו הוא גם ערבי – מה יגידו 20% מאזרחי ישראל על עמדה בלתי מוצדקת שהיא בפועל – – –

אני אמרתי שאמירות אחרות, מזעזעות לא פחות, לא מובאות עד כדי הצעה להדחה. תודה רבה.