המלצה לבחירת סגן ליושב-ראש הכנסת, לפי סעיף 2(א) לתקנון הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כנסת נכבדה, אחד הדברים הראשונים שהייתה לי הזכות לעשות כשרה לשוויון חברתי היה ליישם את החוק שממשלות קודמות התעלמו ממנו, וזה להעביר את המשרד לירושלים. עשיתי את זה לא רק כי החוק מחייב, אלא כי אני באמת מאמינה בזה. אני מאמינה ברצון ובצורך לבסס את ירושלים בתור עיר ממשל ולחזק אותה במקומות עבודה, מה שיחזק את הכלכלה שלה. ,ולכן מאוד מאוד כואב לי להסתכל על הממשלה הזו, שבאופן ברור פשוט שכחה את ירושלים. קוראים לעצמם ימין על מלא מלא, אבל לירושלים הם לא דואגים.

רק השבוע, השבוע שחל בו יום ירושלים – היום יום ירושלים – התבשרנו שרשות הטבע והגנים, שנמצאת באחריות השרה סילמן, עוזבת את ירושלים עם 300 משרות, שזה גם משרות, זה גם הכנסות לעירייה, וכמובן, אם הממשלה לא תשב כאן, למה שחברות פרטיות ישבו פה?

ואז אני עוברת הלאה. אני קוראת את טיוטת החוק של שלמה קרעי – כבוד השר הזה לא מעלה את ירושלים על ראש שמחתו, ממש לא, אלא מפנה לירושלים את הגב. שימו לב, בחסות חוק התקשורת החדש שהגיש קרעי, חוק שנועד לפגוע בחופש התקשורת ולהיטיב עם מי שהוא חפץ ביקרו – עם המקורבים של השר – קרעי בחוק הזה גם תוקע מסמר נוסף בארון הקבורה של התעסוקה בעיר ירושלים. במקום חיבור אל עיר הנצח הוא מציג דווקא ניתוק ממנה, לא ניתוק מטפורי, ניתוק פיזי של ממש. כי החוק בין היתר פוטר את ערוץ 14 מהחובה החוקית לשדר חדשות מבירת ישראל, שזה המצב היום, זו החובה היום. למעשה, כדי להכשיר את הפטור הזה לערוץ 14, הוא פוטר את כל חברות החדשות מלשבת בירושלים. זה נזק כלכלי אדיר, אדיר, וזה קורה עכשיו. אולי ייתכן שלכל הינון-מגלים והיעקב-ברדוגואים לא נוח להתרחק מהבית שלהם בתל אביב. הם מדברים על ירושלים, אבל כשזה נוגע לנוחות שלהם, אז הם פוגעים בה.

שכחתם את ירושלים, ובואו נאמר ככה: אם אתם תקבלו את העונש המקראי והלשון שלכם תדבק לחככם, אז אולי יקרה רק טוב לישראל: פחות ארס, רעל ושיסוע ישוחררו לאוויר העולם. את ירושלים ממש ממש לא זכרתם.