קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת אולי הזדמנות לבוא ולהבהיר למי שלא מבין, מכל קצות הקשת הפוליטית: אנחנו כולנו, מי יותר ומי פחות, התייחסנו לדברים של יאיר גולן. אבל כשאני שומע שרים בממשלת ישראל וחברי כנסת בכנסת ישראל שמתראיינים ומדברים על להשמיד את עזה ועל להטיל פצצת אטום על עזה, שאין בהם שום צער על ילדים שנהרגים – כל אותם צייצנים וקשקשנים צריכים להבין: אתם מצוטטים בכל עיתון ופותחים מהדורות חדשות ברחבי העולם, ואתם מבאישים את ריחה של המדינה הזאת. מה שאתם אומרים בישיבות הסיעה שלכם יוצא החוצה, ומה שאתם אומרים בראיונות, גם אם זה לרדיו הכי אזוטרי, יוצא החוצה. מעולם לא היינו בכזה בידוד כמו זה שבו אנחנו נמצאים היום. אני חוזר על זה.
אם מישהו חושב שלעולם לא נתחשב בדעת הגויים – אתם טועים טעות חמורה. אם, חס ושלום, לא תעשו קץ להתלהמות ולאמירות שלא מאפיינות שום מדינה דמוקרטית, ובטח לא את המדינה היהודית והדמוקרטית הטובה שיש לנו, שצריכים להיאבק עליה יום-יום, ולא משנה מה דעתך – פשוט תסתמו את הפה. שר לא יכול להגיד להפיל פצצת אטום על עזה. את זה תשאיר ליושבי קרנות, אבל אתה שר, ויש לך אחריות.
וראו, אנחנו מידרדרים מדחי אל דחי. גדולות הידידות שלנו לא מבינות מה קורה איתנו. הן לא מבינות מאיפה הקולות האלה, שלא מאפיינים את המדינה היהודית והדמוקרטית – והליברלית, שזה היה הדבר הכי הכי יקר ערך שהיה לנו. והצבא הטוב ביותר שבעולם, כמו החיילים שלנו, המוסריים – –
– – בעולם, לא יוכלו לעזור לנו כשיש פוליטיקאים שמבאישים את ריחנו, לא מכאן ולא מכאן. תודה.
246 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.