קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שאנחנו יכולים כולנו להסכים כאן לפחות על זה שחמאס הוא ארגון טרור. יש הסכמה על העניין הזה, נראה לי.
הוא לא שייך. הוא לא שייך. כולנו מסכימים כאן שקטר מימנה טרור ומסכימים שהחמאס הם נאצים טרוריסטים.
אנחנו יכולים להסכים שכך היה חמאס גם לפני 7 באוקטובר. הרי לא רק אחרי 7 באוקטובר הוא הפך להיות ארגון טרור, הוא היה כזה גם לפני. האידיאולוגיה הנאצית של חמאס הייתה גם לפני 7 באוקטובר. לי זה ברור; אני מניח שגם לכם זה ברור. אז אולי מישהו מכם יכול להסביר לי למה ראש הממשלה נתניהו, שלושה שבועות לפני הטבח של 7 באוקטובר, שולח את ראש המוסד לדוחא בקטר כדי לבקש מהם ולשכנע אותם להמשיך ולממן את חמאס? למה שלושה שבועות לפני הטבח הגדול ביותר שהיה ביהודים מאז מלחמת העולם השנייה – הרוגים, פצועים, נשים שנאנסו ונשרפו – למה היה כל כך חשוב לו שקטר תמשיך להזרים כסף לחמאס? הרי הוא ידע שהדבר הזה הוא פסול, הוא ידע שמדובר במימון טרור, ועדיין הוא הוביל מדיניות הסדרה, שהיא מכבסת מילים לכך שהוא מבקש מקטר לשלוח כסף לחמאס, ודאג שימשיכו להאכיל את הנאצים בעזה.
נתניהו לא ידע שהאידיאולוגיה של חמאס אומרת שצריך להרוג יהודים ולחסל את מדינת ישראל? איך מנהיג של מדינת היהודים פונה לקטר ומבקש ממנה לממן בעשרות מיליוני דולרים את הארגון שהאידיאולוגיה שלו אומרת שצריך להרוג יהודים ולחסל את ישראל? ולחשוב על כל האנשים שהוכו, נרצחו, נאנסו ונשרפו ונחטפו, על הפעוטות שנורו במיטותיהם, על הגברים שנורו.
אגב, האנשים האלה חיכו שעות ארוכות, לעיתים קרוב ליממה, כדי שהממשלה הזאת, שהפקירה אותם ב-7 באוקטובר, תואיל בטובה להציל אותם. בזמן שנתניהו היה עסוק באותו הבוקר באיפור לקראת הסרטון שהוא מצלם, טבחו ביהודים 90 קילומטר מאיפה שהוא עמד – ואז הוא עולה ומספר שהמימון שהוא העביר לחמאס הוא שטויות, כי הם באו בכפכפים? חברי הכנסת, הם לא באו בכפכפים. הם באו לבושים במדים מכף רגל ועד ראש, עם נעליים גבוהות ומטולי RPG, עם רימונים, עם מערכות קשר מתקדמות, צוללנים עם מערכות צלילה במעגל סגור, רחפנים. הם באו עם הכול חוץ מאשר עם כפכפים. כל זה, כל הציוד הזה, נקנה בכסף שנתניהו העביר לחמאס, בכסף שעבר במזומן במזוודות בגיבוי ראש ממשלת ישראל. הכסף הזה לא הלך לכפכפים, הכסף הזה הלך לצייד את המחבלים שרצחו את היהודים ואת הילדים שהיו עם כפכפים. אפשר לראות את הכפכפים שנותרו ביישובים האלה סמוכי הגדר בעזה.
המציאות הזאת שבא ראש הממשלה ואומר שהם באו בכפכפים מצביעה על אחת מהשתיים: או שראש הממשלה מנותק מהמציאות או שהוא מנסה לשנות את ההיסטוריה. לצערי, שתי התשובות נכונות: הוא גם מנסה לשכתב את ההיסטוריה וגם מנותק ממה שקורה. ולכן 598 ימים הוא עדיין לא הצליח להכריע את המחבלים האלה שהוא אומר שבאו לכאן בכפכפים. 598 ימים לצבא יש את כל הכלים, רק הממשלה לא יודעת לנהל את המלחמה הזאת, ולא מצליחים להכריע אותם.
אז המסקנה היא אחת, ובזה אסיים: ממשלת 7 באוקטובר פשוט צריכה לעוף הביתה כדי לאפשר למישהו אחר שיוכל לנהל את העסק הזה.
472 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.