לא מספיק, רק 86. אני מנסה לחזור למילואים.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתחיל בלומר תודה לכל המקדמים את החקיקה החשובה הזו. היום, בתוך הימים השחורים האלה, היה לנו רגע של שמחה גדולה על שובו של החייל שנפל בשבי עידן אלכסנדר, ותודה על כך לנשיא טראמפ.
אבל אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה? לפני כמה שנים עשיתי טעות, טעות קשה, אני רוצה לספר לך, חברת הכנסת מלקו. הטעות הייתה שהגעתי לכנסת הזו עם דרכון אמריקאי, ואמרו לי: קינלי, אתה לא יכול להחזיק אותו, כי אתה חבר כנסת. לחבר כנסת אסור להחזיק עוד דרכון. אז מה עשיתי? כמו פראייר ויתרתי על הדרכון. ועכשיו, חברת הכנסת מיכאלי, אם יחטפו אותי, מי יחזיר אותי? טראמפ כבר לא יחזיר אותי, כי אני לא אזרח אמריקאי, וביבי לא יחזיר אותי, כי מה לעשות, לא מחזירים ישראלים. אדוני היושב-ראש, מצד אחד יום של שמחה, ומצד שני – יריב לוין, אם אתה היית פה באופוזיציה, אני אגיד לך מה היית אומר. אתה היית אומר: אתם מדינת חסות, הכוכב ה-51 על הדגל האמריקאי. הרי מה המסר לאזרחי ישראל ביום הזה?
ראש הממשלה אמר, נשמיע דברים מפי אומרם: שחרור עידן נעשה בשילוב של הלחץ הצבאי שלנו והלחץ המדיני של טראמפ. את זה אמר הזבוב שיושב על הגב של הפיל. אין יותר חחח מזה. נזכרתי במבצע אנטבה, בתמונות הקשות של ההפרדה בין אזרחים זרים לאזרחים ישראלים. זה מה שנזכרתי בו היום. אולי קרתה באמת תמונה כזאת אי שם במנהרה של חמאס. ישב חייל ישראלי, אולי זה היה, לא יודע, כל אחד מהחיילים, ואמרו לו: לא לא לא, תישאר פה, אתה עם הדרכון הישראלי. את האמריקאי אנחנו לוקחים איתנו.
באמת של החיים, יריב לוין, אין ברירה, הרי אנחנו יודעים, רק משא ומתן מחזיר חטופים. לחץ צבאי זה טוב, לחץ צבאי זה חשוב, אבל רובם המוחלט שוחררו וישוחררו במשא ומתן. ומה אנחנו רוצים מכם? דבר אחד: תילחמו על האנשים שלנו כמו שטראמפ נלחם על האנשים שלו.
למי שלא יודע, היום, יום שני, היה י"ד באייר. י"ד באייר זה פסח שני, זה חג ההזדמנות השנייה. אז עידן אלכסנדר קיבל היום את ההזדמנות השנייה. אדם שיוצא מהשבי הוא כמו נולד מחדש. אני קורא לכם, עוד 58; תנו להם את ההזדמנות השנייה. זה היום שלהם, אין להם עוד ימים. תודה רבה.
355 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.