קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, היום היה אמור להיפתח חלון הזדמנויות לסיום המלחמה וסיום המצב הלא-נורמלי שכל אזרחי המדינה ועמי האזור חיים בו מזה שנתיים כמעט. נשיא מדינה זרה מנהל משא ומתן בלי שאיש במדינת ישראל ידע על חטוף שמחזיק באזרחות אמריקאית, ומגיע להסכמה עם הצד השני על שחרורו, כשממשלת ישראל לא יודעת מזה, מדינת ישראל לא יודעת מזה. למה הוא עשה את זה? כי הוא יודע שממשלת סמוטריץ', בן גביר את נתניהו לא רוצה בשחרור חטופים. היא רוצה בשחרור הקואליציה שלה מהלחצים להפלתה. היא עסוקה בהישרדות. ממשלת הפשיזם, סמוטריץ' את בן גביר. בכל יום בבוקר הם מאיימים שאם ייכנס ליטר מים לרצועה הם יפילו את הממשלה; אם ייכנס שק קמח לרצועה הם יפילו את הממשלה. הם עסוקים בהרעבת ילדים ונשים, ולא מעניין אותם החטופים.
הם לא רוצים לשחרר את החטופים. נשיא ארצות הברית הבין את זה, הבין שלא מעניינים אתכם החטופים, אז הוא רוצה לפחות את החטוף שיש לו אזרחות אמריקאית. הוא לא רוצה להשאיר אותו שם, על כן ניהל איתם משא ומתן מעל ראשכם. אתם צריכים להתבייש.
– – יש הזדמנות לסיים את המלחמה הסתמית הזו. מדובר במלחמה סתמית.
מדובר במלחמה סתמית שאין לה שום תכלית צבאית.
והתכלית – אתם משקרים כאילו אתם לא מפסיקים אותה כדי לשחרר חטופים; התגלתה כשקר.
יש לכם הזדמנות לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים. אתם לא רוצים.
226 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.