קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי וחברותיי, אני מבקש לנצל את הזמן כדי לבקש מגורמים אלמוניים שמקורבים לגורם מדיני רם-דרג להימנע מתיאוריות קונספירציה. על פי החוק, מותר להחליט שרוצים לפטר את ראש השב"כ, אבל אי-אפשר להניח, אי-אפשר להניח ואי-אפשר להניח למציאות הזאת שגורמים בכירים נותנים יד לאמירה, למחשבה, ולו הקלה שבקלות, שראש שירות הביטחון והסובבים אותו מונעים ידיעה ברורה, גמורה, ואפילו קרובה לכך, של פשיטה של אויב, של תקיפה קרובה לוודאות, כשהם שומרים את זה לעצמם – לא מעירים את זה, ולא אומרים להוא ולא מתייעצים עם כולנו. מה זה הדבר הזה? מאיפה זה מגיע? חברות וחברים, אני מבקש לעשות לעניין הזה סוף. יש גבול למהלכים הפוליטיים, יש גבול לעירוב מחשבות נלוזות בתוך קודש-הקודשים של ניהול המערכה המשותפת שלנו.
תנו לי לספר לכם סוד: אנחנו נישאר חבוקים איש בזרועות אחותו גם אם לא נרצה. נהיה חייבים להמשיך לעבוד, להילחם, ללמוד, להתחתן, ליצור כאן, בארץ חמדת אבות המשותפת הזאת. יהיו לנו המון דברים שלא נסכים עליהם, אבל אי-אפשר לייצר מציאות שבה אנחנו, חס וחלילה, אדוני היושב-ראש, חושדים בבכירים כל כך שהם מרשים לעצמם לא לשתף את מי שצריך, לא לבצע את המהלכים הראויים כפי הבנתם; ייתכן שכפי הבנתם הכושלת, הקלוקלת אם תרצו – אם תרצו להתנסח כך.
אני משוכנע שהטובים ביותר – יש טובים כמוהם – הטובים מאוד היו בראש המערכות הביטחוניות שלנו ב-6, ב-7, ב-8 באוקטובר, ונגזר עליהם להיכשל מסיבות שונות שייבחנו. אני מקווה שתהיה בחינה רצינית באותה ועדה חקירה ממלכתית מסודרת שקום תקום. אבל ברור, אי-אפשר להניח שמזימה הייתה בליבם. תודה רבה.
243 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.