קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, אתמול השתתפתי בדיוני ועדת הכספים. הגעתי כדי לטפל בסעיף תקציבי המיועד לנוער בסיכון. תקשיב, אדוני היושב בראש – התקציב עבור נוער בסיכון הוא 3 מיליון שקלים. תגידו, אתם רציניים? איזו בדיחה. על פי הנתונים של משרד החינוך ישנם 11,000 נערים בסיכון. איני מתווכח עם נתון זה, למרות שיש עשרות רבות נוספים – כ-100,000, על פי ההערכה. 11,000 נערים בסיכון – 3 מיליון שקלים? איזה בושה. אם לא מטפלים בנערים האלה, אדוני היושב בראש, בתפקידי הקודם אני מקבל אותם נעצרים על ידי מחלק נוער, ובשלב השני – מאחורי סורג ובריח. כך אנחנו מאבדים אותם.
לאחר שהעליתי את הנושא לדיון, סמנכ"ל הכספים של משרד החינוך ניאות להשלים את הסעיף התקציבי ל-6 מיליון שקלים, כפי שהיה בשנת הכספים 2024. אדוני, 6 מיליון שקלים לחלק ל-11,000 נערים, לחלק ל-12 חודשים – התוצאה: 45 שקלים ליום לטפל בנער בסיכון במדינת ישראל. ביקשתי להגדיל ל-10 מיליון, התשובה הייתה: נבדוק. נשתדל. איזו בושה – זו מדינת ישראל, כל חלקה טובה אתם הורסים. נציגי האוצר ביקשו לפרט – 28 מיליון שקלים עבור נוער נושר מהישיבות, 28 מיליון שקלים; 6 מיליון שקלים עבור סיורים ביד ושם למגזר החרדי. למה צריך להתאים סיורים ביד ושם למגזר החרדי? זו חובה של כל תלמיד במדינת ישראל לבקר שם ולהכיר את ההיסטוריה היהודית, אבל לשם קל לתת 6 מיליון. באופן תמוה, ללא מכרז הועברו 30 מיליון שקלים למתנ"סים עבור טיפול בנוער בסיכון. החברה למתנ"סים תחת אחריותו של השר ביטון; כל אחד מכם יכול להבין לאן מגיע הכסף, איך הוא מחולק, איך מטפלים בהם. 11,000 נערים בסיכון ממשפחות קשות יום, סוציו-אקונומי בדרך כלל נמוך, בדרך כלל; אם לא נעזור להם, נמצא אותם מאחורי סורג ובריח. אני לא מתכוון לרדת מהנושא הזה. אני אביא את כל הנוגעים בדבר אליי לוועדה לביקורת המדינה, שייתנו דין וחשבון לאן הולך הכסף. תודה.
287 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.