קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הפילוסוף הצרפתי וולטר אמר פעם משפט מאוד מפורסם: אילו אלוהים לא היה קיים, היה צריך להמציאו. זו התחושה שלי לגבי הממשלה – אילו האשם לא היה קיים, היה צריך להמציאו. כל פעם הממשלה עסוקה בלמצוא את האשם או האחראי למחדל, כאשר בכל תחום, בכל תחום בשנתיים וחצי האלה, יש אחראים, יש אשמים. זה לא רק מלחמה, זה לא רק המצב כלפי האויבים, זה בכל נושא: הכלכלה, תאונות הדרכים, החברה הישראלית, חינוך, גיוס. בכל דבר כולם אשמים חוץ מהממשלה, שהיא בעצם אחראית לכל מה שקורה במדינה. זו ההתנהגות של הממשלה, זו ההתנהגות של מי שעומד בראשות הממשלה, וזאת התנהגות שלא מפתיעה אותי. במשך שנים, שנים, כאן בבית הזה מדברים על בנימין נתניהו, וכל הזמן, אפילו בצחוק, אומרים: אבל הוא ימצא תמיד מישהו שאחראי ואשם. מה אתם רוצים, הרי זה ביבי, הוא אלוף הספינים, הוא אלוף בלנקות את עצמו מכל אחריות. ואז הוא מוכר את זה לציבור – שהוא נשאר כל כך הרבה זמן ראש הממשלה בגלל שהוא מסוגל להעיף את האחריות מעצמו. אתם גאים בזה? תהיו גאים בזה.
אני רק לא מבין, כאשר אומרים על נתניהו – אגב, חבריי מהאופוזיציה אומרים שהוא חלש וסחיט. לא, הוא לא חלש וסחיט. הוא חזק. הוא חזק, בגלל שאף אחד במפלגה שלו לא פוצה פה. אף אחד לא מסוגל להגיד לו: אדוני ראש הממשלה, אתה לא מבין לאן אתה מוביל את המדינה. אף אחד מהשרים שלו לא מסוגל להגיד לו: אדוני, תסתכל מה קורה בחברה הישראלית בהנהגתך ובהובלתך. שרים שב-2008, בקדימה, באו לאולמרט ואמרו לו: אתה לא מסוגל להמשיך לכהן כראש הממשלה בגלל שנפתחה חקירה נגדך – היום חלקם מכהנים כשרים בליכוד, ולא פוצים את הפה. אז הוא לא חלש, הוא חזק. והוא לא סחיט, הוא פשוט מסוכן. הוא מסוכן לביטחון ישראל בקבלת ההחלטות שלו, בהתנהגות שלו. הוא פשוט מסוכן. והוא מפחד מוועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל הסכנה שלו למדינה, לביטחונה של מדינת ישראל, שנים אחורה. את זה צריך לחקור. ואם אנחנו לא נחקור את זה, אם אנחנו לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, הסכנה הזאת למדינה תמשיך להיות. אז אל תגידו שאתם מובלים עם ראש הממשלה. אתם השרים – ואני פונה בעיקר לשרי הליכוד – אתם אלה שאחראים, יחד עם ראש הממשלה, לכל מה שקורה במדינה, ולא תוכלו להתנקות ולהילחם על המקום אחריו כאילו שאתם לא אחראים לדבר הזה. זאת האחריות שלכם. זאת האחריות של כל שר שיושב היום ולא פוצה את הפה.
384 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.