קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים לכנסת ישראל, לשבוע תקציב הביזה של אזרחי ישראל. ואם זה לא מספיק, יש לנו השבוע כל כך הרבה סקנדלים לדבר עליהם – אם זה התקציב הבזוי הזה, אם זה הוועדה למינוי שופטים, שתגיע בהמשך השבוע, אם זה פיטורי ראש השב"כ, פיטורי היועמ"שית, וזה אחרי שהזזנו את הרמטכ"ל. יש לנו את קטרגייט על הראש, ועכשיו יש לנו פרשה חדשה, חקירות של השר בן גביר. כל הדברים האלה שאנחנו מדברים עליהם. ובעצם מה אני רואה עכשיו, מה פורסם בתקשורת? שבשבוע האחרון – תקשיבו טוב – בשבוע האחרון, הסיקור של החטופים בתקשורת ירד ב-76%. ככה פורסם בחדר המלחמה – לדעתי זה פרסום של יפעת, אם אינני טועה. ב-18 בחודש היו 1,019 אזכורים של החטופים; ב-22 בחודש ירדנו ל-244. אני שואלת, האם זה מקרי שאין שיח על החטופים? אני חושבת שזה לא מקרי. ככה עושים הנדסת תודעה במדינת ישראל; ככה מסיטים את השיח הציבורי ממה שאנחנו צריכים לדבר עליו, שזה קודם כול השבת החטופים הביתה, 59 אחים ואחיות שלנו שעדיין שם, 535 ימים, ומעבירים את השיח לדברים אחרים. שמתי לב שלהקת המעודדות, בכל הקואליציה אבל בעיקר בליכוד, משתמשת בשבוע האחרון הרבה הרבה, הרבה הרבה, במילה "דיפ-סטייט". אז כשאומרים את המילה "דיפ-סטייט" ומצייצים את זה ומתראיינים על זה ואומרים את זה, מנחילים את הדבר הזה בתוך הנדסת התודעה ומפסיקים לדבר על מה שחשוב באמת, שהוא החטופים שלנו.
אבל האמת היא שתכננתי לדבר פה גם על הפרשייה החדשה, אבל לא הראשונה, של שר השיכון, הלוא הוא השר גולדקנופ, שכל פעם יש לנו את פניני הלשון שלו והיציאות החדשות. מול כל הטירוף שקורה במדינה אנחנו שומעים שהוא מקפץ, מרקד, מפזז, מזמר לצלילי הלהיט החדש, "נמות ולא נתגייס", ו"בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". ואני שואלת, האם זה מה שאנחנו רוצים לחנך את החבר'ה שם ביציע, שכנראה יתגייסו וישרתו את המדינה וייתנו מעצמם, כמו שהבת שלי כרגע נמצאת בצבא, או שהם יתנערו בחוק השתמטות המוני שהממשלה הזאת מקדמת? והשר גולדקנופ, היו לו כבר כמה אמירות בעבר. אני רק רוצה להזכיר שהוא סיפר לנו בזמן המלחמה: מה רע פה? והוא שכח שמטולה בכלל פונתה. הוא לא זכר איפה היא יושבת על המפה. ואדם כזה, שאפילו גדנ"ע לא עשה, אמר שיותר קשה להיות תלמיד בישיבה מאשר לוחם בחזית. בושה וחרפה. בושה וחרפה. אני רוצה להזכיר לכולנו את הלוחמים הקדושים והנפלאים והנהדרים שלנו, שבזכותם כולנו עומדים פה. תודה רבה.
379 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.