קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אה, זה טוב. אדוני היושב-ראש מלול, חברי הכנסת, בכל שבוע בכנסת אני בוחר להזכיר ולספר סיפור של חטוף אחד. היום אני לובש את החולצה של איתי חן. שמעתי גם שאביו היה כאן היום, אבל לא פגשתי אותו. אני שולח לו מפה גם חיזוק וגם חיבוק, אני גם אתקשר אליו.
סמל ראשון איתי חן, בן 19 מנתניה, בנם של חגית ורובי, אח לרועי, בן 22, ואלון, בן 13. במרץ, לפני כמעט שנה, דווח כי נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה. איתי שירת כלוחם בגדוד 75 של עוצבת סער מגולן של חיל השריון. הוא עסק בפעילות חברתית, היה שחקן כדורסל ומדריך במסגרת תוכנית של"ח וידיעת הארץ – שזה בבתי הספר – של משרד החינוך; הוא אהב את הארץ, לצאת לטייל, אהב אוכל טוב ולשמוע מוזיקה. איתי היה בזוגיות יותר משנה עם נטע, שלה קרא אהבת חייו. משפחתו מסרה, אני מצטט: "ליבנו נשבר. אהבנו את בננו כל כך והיינו עושים הכול כדי להחזירו הביתה בחיים. איתי היה האור הבהיר של משפחתנו ושל חבריו". איתי היה אזרח ישראלי-אמריקאי. אביו נפגש כמה פעמים עם בכירים בממשל האמריקני, עם גורמי התיווך הקטריים ואף עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עצמו.
לפני פחות משבוע אמרה אימו חגית: 520 ימים שאני מציגה את עצמי כאימא של איתי, חייל חטוף בעזה – היא ציינה בדמעות. בימים אלה אני מנסה להיות גם אימא של רועי, של אלון, שמתקשה ללכת לבית ספר, ואשתו של רובי, ואיכשהו לנהל משפחה. מחר יהיה יום מאוד מטלטל, נקבל הביתה לא רק חיוכים וחיבוקים, אלא גם חטופים שיחזרו לא בחיים. משפחתו של איתי חן הודיעה, ואני מצטט: "לא נקיים הלוויה ולא נשב שבעה עד להחזרתו של בננו. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל למלא את חובתו המוסרית, הערכית והיהודית ולהחזיר את בננו לקבורה כגיבור כפי שהוא ראוי לה".
אני יכול עוד שני משפטים בנושא אחר?
היושב-ראש, כידוע לך, הצבא כבר פרסם ב-9 בינואר שתושבי הצפון יוכלו לחזור הביתה, כמובן עם הסתייגות לגבי יישובים שנהרסו כמעט כליל, כמו מנרה, מטולה ואחרים, ששם צריך לבדוק אם בכלל אפשר לחזור. אבל נגיד, ביישובים שרוב הבתים בהם תקינים והתשתית קיימת, הוא הודיע שב-1 במרץ יחזרו. הצבא הודיע את זה כבר ב-9 בינואר, ואנחנו ומחכים לממשלה. אמרו לי שהממשלה תקבל ביום ראשון הזה החלטה ותודיע – וזה שבוע לפני, שבועיים לפני. מה יעשו האנשים?
אני רק אומר, תנו ודאות, תגידו לאנשים. אם הצבא הודיע את זה, שהממשלה תודיע. אל תשאירו את האנשים באי-ודאות. תודה רבה, היושב-ראש.
392 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.