קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חשוב לי לדבר היום על גאווה לאומית ועל עוצמה לאומית, על הנהגה שיודעת לפעול מתוך עוצמה וגאווה לאומית. כולנו רואים מה שקורה לנגד עינינו בחודש ובחודשיים האחרונים, חטופים וחטופות חוזרים מהשבי של חמאס, ברוך השם. ולמי הם שולחים סרטוני תודה? רק לנשיא ארצות הברית ולשליח שלו במזרח התיכון. וזה אירוע שלא מרגיש לאף אחד מוזר, או שזה כבר מובן מאליו שממשלת ישראל לא נתפסת כגורם שמוביל את נושא החטופים, או איזשהו נושא בכלל. לא סופרים אותה.
ומה עם המלחמה בעזה? יָזמנו משהו? ראש הממשלה יצא עם איזושהי תוכנית? מעבר ללעמוד כמו איזה בובת שעווה מחייכת מאחורי הצגת תוכנית של מנהיג זר, ממשלת ישראל והעומד בראשה לא מובילים אלא מובלים אחרי נשיא ארצות הברית, נשיא תומך, שאנחנו חייבים לו תודה ענקית ומכל הלב, אבל עדיין נשיא זר. נגררים ומובלים מלא על מלא, עם אותו אחד שהוא ליגה אחרת, שכתב ספרים על עוצמה ומלחמה. מה אני אגיד לכם, ממש הניצחון המוחלט.
כשהנאצים הובסו הם פשטו מדים. הם ברחו. הם הסתירו את הזהות שלהם. היום חמאס שולט בעזה, ומנהיג זר מנסה לעשות אצלנו סדר במקום הממשלה, שהיא רופסת ופחדנית, שנתמכת על ידי תוכניות של מדינות אחרות, כי אין לה את היכולת ואת האומץ להביא לתוכניות משל עצמה. מזל שלפחות יש לנו כאן נשיא תומך.
ומחר, מה יהיה מחר? מחר אולי העיניים של טראמפ יופנו למדינה שלו, אולי תשתנה מפת האינטרסים האמריקנית, ומה אנחנו? אז אני אגיד לכם מה אנחנו. אנחנו חייבים להחליף לממשלה שיודעת לייצר הרתעה, שיודעת להביא לתוכנית שתחליף את השלטון בעזה ותמנע מאיראן להתבסס שוב ברצועה, ממשלה עם עוצמה שמובילה לצעדים ותוכנית שיש בהם גאווה לאומית, ולא כזאת שעומדת מחויכת מאחורי הגב של מנהיג זר.
אוי לבושה. טוב שיש לנו את הצבא החזק בעולם, וברוך השם שיש לנו גם את עם ישראל חי. כי במשמרת של הממשלה הרופסת התרחש לנו האסון הגדול בתולדותינו – ואני מסיימת, אדוני היושב-ראש – ובמשמרת שלה אנחנו חיים במחדל מתמשך.
ובסוף המלחמה אנחנו נשענים על מלא על שלטון זר. כגודל הסלוגן כך החוסר בעמוד השדרה המנהיגותי. הגיע הזמן של הממשלה הזאת ללכת הביתה, והגיע הזמן שלנו להחזיר את הכבוד ואת הגאווה הלאומית של מדינת ישראל. תודה רבה.
346 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.