הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו סרט שתקוע בלוּפּ, אדוני היושב-ראש, ככה נראים דיוני ועדת החוץ והביטחון בימים אלו. ארקדי דוכין אמר את זה יותר טוב: "נאמר כבר הכול, אין לי מה להוסיף לזה". ככה, עוד דיון היום בוועדת החוץ והביטחון, הפעם על סנקציות אישיות נגד חרדים שלא מתגייסים. וזה אחרי שמשרד האוצר אמר בבירור מה צריך: סנקציות על הפרט, מיידיות, משפיעות לטווח רחוק, שאי-אפשר לעקוף אותן; אחרי שראש אכ"א כבר היה בוועדה, אמר בבירור מה צריך: 7,000 לוחמים, 3,000 תומכי לחימה, וסנקציות שתומכות, שפוגשות את הפרט.

ובעוד הכול ברור והכול נאמר ואנחנו חוזרים עוד ועוד יום, מפלגה בישראל, מפלגה כאן בבית הזה, מוציאה הנחיות איך לעבור על החוק. משיקה קו חם, מסבירה לאנשים איזו קומבינה לעשות כדי לקבל הנחה במעונות, למרות שזה נגד החוק. מסבירים לאנשים איך להשתמט, איך להמשיך ולתת למילואימניקים לסחוב הכול על הגב. וזה משחק מאוס. זה באמת משחק מאוס. הרי זה היה צריך להתנהל אחרת.

והינה היום, בוועדת החוץ וביטחון, שאני ואתה ישבנו בה, הבליח פתאום רגע של אמת. זה היה רגע, הוא נעלם, אבל לרגע אמר חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס את המשפט הבא: אנחנו חושבים שצריך להיות פטור מגיוס רק למי שלומד תורה – רק למי שלומד תורה; ממילא מי שלא לומד תורה צריך להתגייס. שאלו אותו שאלות קשות, למשל: מה אתה אומר על זה שכל מועצת גדולי התורה של ש"ס אומרת אחרת? לא ענה. אמר לו חבר הכסת טרופר: תקשיב, אני לא מסכים איתך, מה, לומדי התורה שלך יותר טובים משלי? בסדר, אבל לפחות היה פה איזה רגע, רגעון, רגעון של כנות בתוך כל הטירוף הזה. והרי הוא יודע שגם השרים, וגם הפוליטיקאים וגם הרבנים מטרפדים כל גיוס שהוא, ועוד מתהדרים ואומרים שגם בימים אלה הגיוס לא גדל, והינה ההוכחה שאי-אפשר לגייס חרדים. וגם הוא יודע שדי היה בכך ששליש – לא יותר, שליש, לא חצי, שליש – מהחרדים שרשומים היום במה שמכונה "הבריכה", 30,000 היו מתגייסים מרצונם בלי חוק – יש חוק גם היום – 30,000, ושליש מהם היו לוחמים ותומכי לחימה, ולא היינו מדברים היום. הנושא לא היה עולה.

אז מה, אז מה קורה פה בעצם? מעבירים מיליארדים למוסדות, לא מלמדים ליבה, לא מתגייסים, מלמדים את האנשים איך לעבור על החוק. זה לופ שאנחנו תקועים בו, אדוני היושב-ראש, ועד שלא תהיה פה כנות ועד שלא תיאמר האמת, שבלי להתגייס למדינה הזו אין זכות קיום, בלי שאנשים יחלקו בנטל לא נשרוד פה, אנחנו נמשיך ונהיה תקועים בלופ הזה. תודה.

בבקשה, גברתי, שלוש דקות, ואחריה – רון כץ.