קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע התרחש פיגוע קשה בשטחי המרעה של חווה חקלאית ליד מכמש. שני רועי צאן יהודים הותקפו על ידי מחבלים מהכפר דיר דיבוואן. המחבלים הגיעו בשלושה רכבים, חלקם עם לוחית זיהוי ישראלית, חמושים בסכינים ובאלות, והסתערו על הרועים. אחד מהם נדקר באכזריות בפניו. השני, שניסה לגונן על חברו, הותקף אף הוא וספג חבלות קשות. בנס הם הצליחו להזעיק עזרה, וכוחות הביטחון הגיעו למקום. אך שוב, כמו תמיד, אין עצורים. וזה לא המקרה היחיד. רק בחודשים האחרונים התרחשו עשרות תקיפות דומות נגד רועי צאן יהודים. פצועים, בתי חולים, חבלות קשות – ומה מערכת הביטחון עושה? כמובן, עוצרת את הקורבנות, כשהאשמה המוטלת עליהם היא הניסיון להגן על חייהם. בינתיים המחבלים ממשיכים להסתובב חופשי ולבצע את זממם המרושע כנגד רועי הצאן היהודים. ולא רק זה. כזכור, לפני שבועיים, פיקוד מרכז תרגל תרחיש, שעל אף ההכחשות והתדרוכים השקופים של דובר צה"ל אנחנו יודעים היטב שהתרחש. בתרגיל דימו גנבת צאן של פלסטינים על ידי יהודים. כן, בזמן שיהודים נדקרים בשטחי המרעה שלהם, מערכת הביטחון עסוקה בלתרגל איך להגן על הגנבים ולא על הקורבנות האמיתיים.
אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להפסיק להתכחש למציאות, להכיר מי האויב ומי האוהב. הגיע הזמן לעצור את הטרור הזה, להחזיר את הביטחון לרועי הצאן, להגן על אזרחי ישראל ולהבהיר למחבלים גוזלי אדמתנו שאין מקומם כאן.
229 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.