הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זה למעלה מעשר שנים, במקצועי הקודם כעיתונאית, אני ליוויתי, ראיינתי בשפה האמהרית כמה פעמים וליוויתי את משפחת אברה מנגיסטו. סוף-סוף אברה מנגיסטו חזר הביתה. אברה חזר חלש, תשוש, ועם מחלה של מתמודד נפש. אימא שלו, שאלתי אותה לפני כמה ימים, אמרתי: אברה מגיע, אז היא אמרה לי שאם הוא מגיע בשבת היא לא תלך לפגוש אותו, היא תחכה עד צאת השבת. אימא של אברה מנגיסטו, כמו שהיא אמרה לי, לא הגיעה בשבת לרעים לקבל את הבן, מתוך אמונה – שבת קדושה. לא רואים את התמונה של אימא של אברה מנגיסטו מחבקת את אברה.

את הסיפור הזה פרסמה אישה בשם אגרה מנגיסטו בפייסבוק. היא מספרת ככה: כולם מחפשים את סרטון האיחוד, הרגע שאימא של אברה מנגיסטו מחבקת אותו. מעל עשור היא מחכה לו. אבל המלכה הזאת שומרת שבת. עשר שנים היא לא ראתה את הבן שלה. עשר שנים של דמעות, של תפילות, של חלומות שנשברים כל לילה מחדש. ובכל זאת, היא מחכה עד לצאת השבת. איזו אמונה יש לה, איזו עוצמה. כמה קרובה היא לאלוהים. בעולם שממהר לראות הכול, לשתף הכול, לרוץ כל רגע – היא עוצרת. עוצרת, כי האמונה שלה גדולה יותר מהגעגוע. כי בשבילה השבת היא קדושה יותר מכל דמעה של אימא. אישה כזאת נכנסת להיסטוריה לא רק כאימא של אברה, אלא כסמל לאמונה שלא נשברה, כעוצמה, שלא התכופפה. בעולם שלם של תקווה, שלא נגמרה גם אחרי עשר שנים, היא הגיבורה של הסיפור הזה. היא תישאר לנצח חלק מהמורשת של העם היהודי.

סיפורה של אגרנש, אימא של אברה מנגיסטו, מלמד אותנו כמה האמונה חזקה, כמה המסורת היהודית חזקה, כמה אנחנו, במיוחד אלה שעלו, התגעגענו להגיע לירושלים, כמה התפללנו. האמונה היא זו שמחזיקה אותנו. אברה חזר, ואימא פגשה את הבן. כל אימא, מה היא אומרת? איפה התמונה של אגרנש? איפה היא מחבקת אותו? אבל האמונה שלה חזקה.

אני פגשתי במוצ"ש בבית חולים איכילוב את אגרנש ואת אבא שלו, את כל המשפחה. השמחה הייתה כל כך גדולה, והכי שימח את כולם – לא רק שאברה חזר; כולם, התפילות שלהם התגשמו. בעזרת השם, הוא חזר.