הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, היום, מוקדם, דיברתי בוועדת הכספים על ג'ואד יאסין בן ה-17 מטמרה, שנרצח על ידי פושע נתעב שגדע את חייו, כי הוא פושע לא מורתע, כי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא לא חושש ממשטרה. ואז, לאחר מכן, קיבלנו את הידיעה על סאלח אבו גאנם, בן 20 מתל שבע, שיצא מביתו כדי לבדוק מה קורה בחוץ, ניסיון גנבת רכב – פשוט נורה ונהרג. ככה, בקלות.

הזכרתי לפני כמה ימים גם נרצח שאני הכרתי אותו אישית מטייבה, רפעת אלבחרי מסארווה. אדם טוב. כך גם ג'ואד, שהיה תלמיד מצטיין, וכך אני שומע גם על סאלח אבו גאנם. הפושעים האלה בטמרה, שמטילים אימה ופחד על הציבור, אף אחד לא מרתיע אותם, משטרת ישראל לא מרתיעה אותם. יש אלימות שהיא אלימות חברתית – רצח נשים, שכנים, על חלקת קרקע, כדורגל, אלימות. זו אלימות חברתית. אנחנו כולנו נושאים באחריות לסוג הזה של האלימות. אבל אלימות של ארגוני פשיעה זו אחריות של המדינה ומוסדותיה ורשויותיה, בעיקר של המשטרה ושל הפרקליטות ושל בתי המשפט.

דיברתי הרבה על המשטרה אבל צריך גם לדבר על גזרי דין ופסקי דין מגוחכים נגד פושעים, דלת מסתובבת או עונש על תנאי, מאסר על תנאי. עכשיו, לג'ואד, התלמיד המצטיין הזה, היו חלומות, וגם להורים שלו היו חלומות לגביו. הם נגדעו בגלל שמישהו לא עצר את הפושעים האלה מלהמשיך בפשעים שלהם. הפעם זה היה תלמיד, פעם זה רופא במרפאה, או מנהל בית ספר, או נהג או פועל. אין קווים אדומים, אף אחד לא חסין.

או אישה בהיריון. אין אנשים חסינים. משטרת ישראל, בזמנו, כשדנינו היה מפכ"ל, גדעה את הפשיעה וארגוני הפשיעה בנתניה ובאזור המרכז, הצליחה. לכן אני אומר, משטרת ישראל היא חזקה, אם תחליט להפעיל את כל מה שיש לה. היא חזקה, יכולה.

היא יכולה, ואנחנו רוצים שהיא תוכל ותמגר את הפשיעה בחברה הערבית.