קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמה טוב שהם חזרו. וההתרגשות לקראת מחר, לקראת שחרורם של חטופים נוספים – של החיילת אגם ברגר ושל האזרחית ארבל יהוד והאזרח גדי מוזס – בנימה זו אנחנו מצפים גם לשובם של כולם, של כל החטופים כולל כולם.
בהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד תודה לנשיא היוצא ביידן ולנשיא טראמפ – –
– – הנכנס, לנשיא הנכנס טראמפ, על שהחזיר את החטופים. אני הייתי רוצה מאוד לתת את הקרדיט הזה גם לראש הממשלה. אבל אם אני נותנת קרדיט לראש הממשלה, הוא ייאלץ לקחת אחריות, ואז הוא יאשים אותי בזה. אז אני אומרת: אין קרדיט. אתה לא לוקח אחריות אז גם אין קרדיט, מהסיבה הפשוטה – כי אם ידעת לרדת לרזולוציה של פיצוץ הביפרים, למשל, והטחת את הביפר בקיר, ובדקת אותו, וראית אותו, וירדת לרזולוציות כאלה, וחיסלת את נסראללה ואת סנוואר, חיסלת – זה אומר שגם ידעת וירדת לרזולוציות שהתריעו ואמרו שהאסון הזה הולך לקרות. מאוד מאוד פשוט.
אם ידעת – לא מנעת את החטיפות האלה ואת הרצח ואת הטבח. שאי-אפשר לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. אתה לא יכול להיות גם המחסל רמבו, להטיח ביפרים על הקיר, לרדת לרזולוציות – – –
אז מה שאני אומרת זה: אם אתה הטחת ביפרים וחיסלת ועשית – – –
אם ראש הממשלה ידע לרדת לרזולוציות מודיעיניות שבהן הוא לוקח את הקרדיט על ביפרים ועל חיסולים ועל מבצעים ועל השבת חטופים, המשמעות היא שהוא גם ידע לרדת לרזולוציה מודיעינית שיכלה למנוע את הטבח הזה ואת החטיפות האלה. אז סליחה שאני לא נותנת קרדיט, כי אז זה אומר שהוא גם צריך לקחת אחריות. אם בזכותך חוסלו אז בגללך נשחטו. ככה פשוט. ככה פשוט.
אני מבינה שיש בחירות ויש קמפיין וצריך לבנות נרטיב לקראת הדבר הזה. ואולי פעם זה היה עובד – ואללה, תאמינו לי, גם עליי זה פעם עבד, אני הרי הגעתי משם – אבל כבר לא קונים את זה. והאיש היה מוכר רהיטים, אז הוא גם יודע מה מוכר ומה לא מוכר, וזה כבר לא מוכר. נתניהו הוא מנהיג. ללא ספק הוא מנהיג, אבל תחת הנהגתו היה כאן ההפרד ומשול הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אולי אפילו של העם היהודי: הוביל בעיניים פקוחות לחקיקה שידע שמפרקת אותנו. הוציאו כאן מיליונים לרחובות בזעקה, בזעקה: תעצור – ולא עצר.
רגע, סליחה. קטעת אותי פעמיים. אני רוצה לסיים.
בהנהגתו של אותו מנהיג דגול היה פה הקרע והשסע, ובהנהגתו הוא נתן לשר אוצר לחלטר כשר ביטחון, ובהנהגתו שם ליצן חצר כדי לנסות להשפיע פה על איזושהי מדיניות של ביטחון פנים, ותחת הנהגתו נחטפו ונרצחו ונשחטו, ובמשמרת שלו ובהנהגתו יש את השחיתות והריקבון הגדולים ביותר בהיסטוריה של כל ממשלות ישראל לדורותיהן.
הוא מנהיג גדול – אדוני היושב-ראש, אני כבר מסיימת – מנהיג גדול, ללא ספק. אבל שבענו כבר ממנהיגים כמוך. הגיע הזמן שנחלים, הגיע הזמן להיות יחד, הגיע הזמן להחזיר את כולם, וללא ספק, הגיע הזמן שהוא ילך הביתה. תודה.
468 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.