קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אדוני השר, אזרחי ישראל, ראש הממשלה הגדיר – ובצדק הגדיר – את המלחמה הזאת כמלחמת התקומה. וזו אכן מלחמת התקומה, כיוון שהאויב העזתי ניסה במלחמה הזאת לממש מטרה אחת, אותה מטרה שהגדיר השטן הנאצי לפני 85 שנה – השמדה. הוא לא היחיד, כמובן. לא רק בעזה – זו המטרה של משטר האייתוללות באיראן, של הרוצח מאל-קאעידה אל-ג'ולאני, שהשתלט על סוריה, של חיזבאללה לבנון, של החות'ים, זו המטרה של האחים המוסלמים בירדן ובמצרים – כולם מתפללים, שואפים ופועלים במלחמה הזאת, לאורך הרבה שנים, לחורבננו. ומול כוחות האופל הללו, שאיימו על תקומת ישראל בעת החדשה, אנחנו אכן עומדים – עמדנו ונעמוד ועומדים על נפשנו ועל תקומתנו.
אבל יש כאן עוד משהו שאני רוצה לחדד כאן. כשהתורה מתארת בפרשת בחוקותיי את הברכה, את הניצחון על האויבים, את השגשוג שיבוא אם נלך בחוקות השם, היא מסיימת בהבטחה: "וָאשבֹּר מֹטֹת עֻלכם וָאולֵך אתכם קוממיות". יש כאן שתי הבטחות: קוממיות – לא קומה אחת, כיוון שלחירות המלאה שלנו יש שתי קומות. הקומה הפשוטה היא ההתפתחות של התקומה. קוממיות במובן של יעדי הציונות כפי שהגדיר ראש הממשלה הראשון בן-גוריון, קיבוץ גלויות, ביטחון, התיישבות. יש לנו דרך ארוכה בתקומה הזאת. עדיין אנחנו צריכים לפעול – להיערך לקליטה של עוד מיליוני יהודים; להתיישבות בכל רחבי הארץ, בוודאי במאות אלפי הדונמים ביהודה ושומרון, שממתינים לנו שנים רבות מדי; להרחיב ולהעצים את הצבא שלנו.
זה ממד אחד של תקומה. אבל אנחנו גילינו בשנה האחרונה, אולי יותר מאי פעם, אדוני היושב בראש, שלשבור את מוטות עול הזרים, לחיות חיי תקומה אמיתיים, זה לא רק העול של אלו שרוצים להשמידנו. במלחמה הזאת אנחנו התמודדנו עם אמברגו גם מידידים, גם מוושינגטון. אתמול הגיע המשלוח של ה-D9, שאתה יודע שהוא כבר הוזמן באוגוסט 2023, כלומר עוד לפני המלחמה. ולמרות המלחמה ולמרות הטבח ולמרות הצורך החיוני ולמרות שראש המל"ל וכולם הראו את כל התוכניות – אמברגו. לא קיבלנו. ואז הגיע אמברגו על החימושים האחרים. ואז, לא רק מארצות הברית – מהולנד ומספרד ומבריטניה ומצרפת. ותאמרו: אבל היה סיוע שכן הגיע. בסדר, היה אמברגו, אבל כמו שאמרו חברים בוועדה, היה סיוע שכן הגיע, אפילו גדל. ואני אומר: גם הסיוע הזה התברר השנה – ולא רק השנה, ולא בפעם הראשונה – כשוט; שוט של זהב, אבל שוט. וכמו שאמרו חכמינו: "עני חשוב כמת". ושנורר, קבצן, אדם שמאבד את עצמאותו – אינו אדם. ולכן, אחד הדברים שאנחנו בוחנים עכשיו בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון שאני עומד בראשה, הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח – היית בישיבה – הוא לבחון את הסיוע הזה שמתקבל מארצות הברית.
אנחנו ערב מזכר הבנות חדש. תמיד עם הדולרים באו הלחצים, אדוני. תמיד עם הדולרים הגיעו הדרישות. ולכן אני אומר את זה עכשיו, ערב הנסיעה של ראש הממשלה לנשיא טראמפ – זה טוב לישראל, זה נכון לישראל, זה נכון לאמריקה – אני מבקש שראש הממשלה יאמר לנשיא טראמפ: בוא נעבור מתלות לשותפות. יש מודלים אחרים. אני מקווה שנלך בכיוון הזה. תודה.
464 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.